קריטריון זה מתייחס ל:
פתיחה
הסיפור התלמודי מציג את גרסתו לשאלות: מה תפקידי המאורות – המאור הגדול והמאור הקטן? כיצד הם השפיעו על חיינו בעבר וכיצד הם משפיעים בהווה?
סיפורו של רבי שמעון בן פזי חושף בפנינו את הקשר בין טבע לתרבות, בין האדם לכוחות הגדולים ממנו והמשפיעים על עולמו.
הסיפור מנסה לגשר על הפער הקיים בתחילת פסוק ט"ז בספר בראשית (בפרק א') לבין סופו בנושא בריאת המאורות: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים". נשאלת השאלה, אם שני המאורות נבראו "גדולים" כיצד מתוארת השמש כמאור "גדול" והירח כמאור "קטן"? המדרש שלפנינו מביא את טענתה של הלבנה בדבר קביעת מלך אחד בשמיים ולא שניים. הלבנה (הירח) מערערת על הקביעה כי ייתכן ששני מאורות ישלטו בעולם בו-זמנית, ומבקשת להיות שליטה יחידה, או לפחות בכירה. "אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד?" האל מצווה על הלבנה "להימעט", כלומר להקטין את עצמה: "... לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ". הלבנה נעלבת, וכדי לפצות על עלבונה האל מציע פתרון מעניין: הלבנה תמשול גם ביום וגם בלילה למרות היותה 'המאור הקטן'. על פי השמש יקבעו את עונות השנה ואת מחזוריותה – אבל על פי הלבנה ייקבעו החודשים והמועדים – לכן כבודה במקומה מונח… יש כאן מעין הצעת פשרה, ובה הלוח העברי נקבע על פי שני המאורות, השמש והירח.
אפשר לקרוא על המדרש באתר ספר האגדה ברשת בקישור הבא.
שתי שאלות ערכיות ומהותיות מעלה הסיפור התלמודי: