ניהול דיוני דילמה

זה המקום לשאול: האם יש תשובה נכונה אחת לשאלה העוסקת בערכים מוסריים? לעתים יש הסכמה רחבה באשר להכרעה המתבקשת בדילמה מוסרית מסוימת – מתוקף נורמות מוסריות והשקפות עולם משותפות – אך יש מקרים שבהם העמדות האישיות או החברתיות אינן אחידות. ככלל, התשובות לשאלות ערכיות אינן אובייקטיביות לחלוטין, לפיכך התשובות אינן מוחלטות וחד-משמעיות. בשאלות ערכיות אין אמת או שקר, נכון או לא נכון. השאלה מדוע התנהגות מסוימת ראויה או אינה ראויה דורשת הסבר ונימוק. עם זאת, יש עקרונות מוסריים שרוב בני האדם מקבלים כסוג של אמיתות אוניברסאליות, ולא מתייחסים אליהן רק כעמדה סובייקטיבית, כגון: האיסור לרצוח או לכפות על הזולת יחסי מין (אונס). איסורים כגון אלו מוגדרים במסורת היהודית כאיסורים שבהם "ייהרג ואל יעבור" (כלומר הם חמורים כל כך שעדיף לאדם למות בעצמו ולא לבצעם), והם אף זוכים להימנות על "שבע מצוות בני נוח" (המחייבים את כלל בני האדם, שהם כביכול צאצאי נוח אחרי המבול). (איסורים נוספים בקטגוריה זו הם למשל האיסור לגנוב מאחרים או להתעלל בבעלי-חיים, או החובה לקיים בחברה מערכת צדק ומשפט).

כאמור, יש דילמות מוסריות שהכרעתן ברורה בהתאם להשקפת העולם והמערכת הנורמטיבית השליטות בחברה. אך גם אם ההכרעה ברורה לנו ומוסכמת עלינו, אין זאת אומרת שלא קדמו להכרעה דיון והתלבטות ערכית. לעומת זאת, יש דילמות מוסריות שנויות במחלוקת באשר לדרך שיש להכריע בהן, כי אנשים שונים מדגישים ערכים מסוימים על פי השקפת עולמם הפרטית. זאת ועוד, סולם הערכים הן הפרטי, הן החברתי (במיוחד בעולם המודרני) הוא דינאמי ומשתנה לעתים קרובות, כפי שגם דעותינו והעדפותינו בנושאים שונים משתנות מעת לעת. לכן קשה  מאוד להכריע הכרעה אובייקטיבית תקפה לעד בדילמה מוסרית.

המתודה הכללית שנציג להלן מבקשת להפוך את העיסוק בדילמה לדיון מושכל ככל האפשר, כך שאדם לא יפעל רק מ"הבטן", או מתוך הרגל ובאופן אוטומטי. השהיית השיפוט והדיון בדילמה לפי שלבים עשויים להרחיב בסופו של דבר את אפשרויות הבחירה העומדות בפנינו, וממילא את "דרגות החופש" של תהליך קבלת ההחלטה.

בספר הלימוד (בעמ' 16) הצגנו את המודל הרב-שלבי הבא לדיוני דילמה.