מדריך למורה

"מה נשתנה" הוא פיוט קדום לליל הסדר, ומוכר לכולנו גם כ"ארבע קושיות" בתחילת ההגדה של פסח. מקור הפיוט במשנה במסכת פסחים (פרק י', משנה ד').

נָהוּג שֶׁבִּתְחִילַת הַסֵדֶר הַיְלָדִים שֶׁסְבִיב הַשֻלְחָן שָׁרִים אֶת השאלה: "מָה נִשְׁתַנָה הַלַיְלָה הַזֶה מִכָּל הַלֵילוֹת?", שאלה שמהווה מעין פתיחה והזמנה להמשך הסיפור. ואכן, כְּשֶׁמַמְשִׁיכִים בִּקְרִיאַת הַהַגָדָה כָּל הַחוֹגְגִים שׁוֹמְעִים עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַל חַג הַפֶּסַח, על היְצִיאָה מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וְכָךְ עוֹבֵר סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם מִדוֹר לְדוֹר. ואכן, הפיוט נמצא ומהווה פתיחה לקיום "והגדת לבנך", המצווה המרכזית של ליל הסדר – לספר ביציאת מצרים. הנוסח המדויק של ארבע הקושיות שונה במקורות קדומים שונים ובקהילות ישראל השונות – ממזרח וממערב. 

למעשה, הפיוט "מה נשתנה" כולל שאלה אחת כללית – במה או מדוע שונה לילה זה, ליל הסדר, מיתר לילות השנה? – ושאלה זו מתפרטת לארבע קושיות המתייחסות לסוגי המאכל (מצה, מרור) ולמנהגי הסעודה (הטבלת הירקות וישיבה בהסבה). מטרת השאלות לעורר עניין וסקרנות בקרב הילדים, כבסיס להמשך ההגדה, שבה, כאמור, תינתן תשובה מפורטת על שאלות אלו.

עם זאת, לא ברור כיצד יש לקרוא (ולפסק ולשיר) את הקושיות השונות. אם כוונת הפיוט לשאול, למה ומדוע הלילה שונה, מה הסיבות או המטרות לשינויים – הרי שכל אחד מארבעת הפרטים הוא עודנו חלק מהשאלה (ואזי יש לפסק ולשיר כל שורה כשאלה, ולא כתשובה, כפי שמשתמע מן הלחן המוכר כיום לפיוט זה). במקרה זה, התשובות נמצאות רק בהמשך סיפור ההגדה. לעומת זאת, אם כוונת הפיוט לשאול במה או כיצד השתנה הלילה, הרי שהתשובה מתחילה כבר בגוף הפיוט, בהבדלי המאכלים ומנהגי הסעודה בליל הסדר. אולם אז אין מדובר ב"ארבע קושיות", אלא בקושיה אחת וארבע תשובות ...

טעות נפוצה אחרת (גם בביצועים מוקלטים) היא לשיר "הלילה הזה כולו מרור" (על משקל "הלילה הזה כולו מצה"). כמובן, ליל הסדר אינו רק מרור, והנוסח הנכון הוא פשוט: הלילה הזה – מרור.