העשרה: חובות המפייס והמתפייס ויום הכיפורים
אפשר להתייחס לדברים הבאים של הרמב"ם, מגדולי חכמי המחשבה וההלכה במסורת היהודית, המתקשרים לנושא שלנו, ומתאימים במיוחד לימים הנוראים בחודש תשרי. בין היתר עולים מדבריו הקושי והערך שבהתפייסות לא רק מצד יוזם הפיוס ומבקש הסליחה אלא גם מצד זולתו הנפגע, שאמור לסלוח ולהתפייס:
אֵין הַתְּשׁוּבָה וְלֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין אֵלָא עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם (לאל) ... אֲבָל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן חוֹבֵל חֲבֵרוֹ אוֹ הַמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ גּוֹזְלוֹ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן – אֵינוּ נִמְחָל לוֹ לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּתֵּן לַחֲבֵרוֹ מַה שְׁהוּא חַיָּב לוֹ, וִירַצֵּהוּ (יפייס אותו) ... עַד שֶׁיִּמְחֹל (יסלח) לו ...
אָסוּר לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַכְזָרִי וְלֹא יִתְפַּיַּס, אֵלָא יִהְיֶה נוֹחַ לְרַצּוֹת (להתרצות, להתפייס) וְקָשֶׁה לִכְעֹס, וּבְשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַחוֹטֶא לִמְחֹל, מוֹחֵל בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה.
מעובד ומקוצר מתוך: רמב"ם, "משנה תורה", ספר המדע, הלכות תשובה ב'