סיכום השיעור
לסיכום היחידה, נבקש לקרוא את הקטע הבא, מתוך ספרו של נורמן פ. דיקסון, "אויבנו הגרוע מכל" (הוצאת דביר, 1993, עמ' 37). (הסופר הינו פרופסור לפסיכולוגיה בקולג' יוניברסיטי בלונדון. בספרו מתאר דיקסון כיצד גורל העולם מצוי בידי מנהיגים שתכונותיהם ומעשיהם יכולים להרוס את העולם, ואף להביא להכחדת האנושות.)
מומלץ להקריא כמשחק תפקידים בין שניים:
"כיצד זה קרה"?
"הייתה בינינו מחלוקת."
"באיזה עניין?"
"אידיאולוגיות, חירות, הגינות, זכויות אדם, ערכים, החיים עצמם"
"האם לא היה עדיף להגיע לפשרה כלשהי"?
"בשום אופן לא"!
"מדוע"?
"אדם חייב להיות נאמן לאמונותיו. ומלבד זאת, פשרות מותירות את כולם בלתי מרוצים".
"אז החלטתם להכריע בדרך של מלחמה?"
"כן".
"ולא תהיה עוד מחלוקת?"
"בדיוק".
"חירות, הגינות, זכויות האדם, נאמנות לערכים – כל אלו יושגו"?
"בדיוק".
"אבל מה יהיה על החיים עצמם"?
"מוכרחים לוותר על משהו."
שאלו את התלמידים: מהו העימות המתואר בקטע? מהו הפתרון המוצע כאן? לאיזו דרך ערכית הוא מתאים יותר: צדק או פשרה? מדוע?
נסו לחשוב על דוגמאות למצבים בהיסטוריה, בהם אנשים חיו ואף מתו למען מימוש ערכיהם (דוגמת סיפור מצדה). הביעו את דעתכם לגבי המקרים שהבאתם: האם היה מוצדק לפעול כך? מדוע?
במצבים המעמידים אדם בפני דילמה הדורשת הכרעה ערכית, נמצא האדם במצב בו עליו לוותר על מימושם של ערכים חשובים לו, לטובת ערכים אחרים הנמצאים במקום דומה בסולם הערכים האישי שלו. בדילמה אמיתית אין מצבים של "Win Win". כך למעשה, גם במצבים בהם אדם מחליט ללכת "עד הסוף" אחר האמת או ה"צדק" שלו, הוא נדרש בפועל לסוג של "פשרה" פנימית ולוויתור על אמיתות וערכים אחרים החשובים לדעתו (למשל להילחם על מימוש ערך הצדק והאמת, ולוותר בדרך על ערך החברות והנאמנות לקהילה למשל, או ההפך).
כאשר אנו מנסים לחיות את חיינו בהתאם לקריאה הקדומה ״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף״, כדאי לזכור שלעיתים יופיע ה"צדק" בדמות ההיצמדות לשלטון החוק, ולעיתים בדמות הפשרה המרחיקה מן הקצוות. והעיקר, חשוב להבין כי בחיים אין "אמת אחת", וכי שתי הדרכים לפתרון עימות - דין או פשרה - "צודקות" למעשה באותה המידה, כל אחת בזמן ובמקום הראויים להפעילן, בהתאם למקרה, להקשר ולנפשות הפועלות.