קריטריון זה מתייחס ל:
פעילות חוויה ויצירה
בחלק זה נעסוק בגלגול מאוחר של החג ונלמד על ראש השנה כיום של תקווה ואיחולים לשנה החדשה. מהות זו של ראש השנה התבססה כבר בימי המשנה ועוד יותר מכך בימי התלמוד. אנו נעסוק בה מתוך יצירה יהודית-ישראלית מאוחרת, של המשוררת לאה גולדברג [ר' תעודת זהות].
נספר כי ראש השנה מכיל נושאים נוספים מלבד תקיעת שופר.
א. ברכות ראש השנה
נחלק את הכיתה לשלוש עד ארבע קבוצות ונבקש מכל קבוצה לכתוב כמה שיותר סממנים של ראש השנה העולים בזיכרונה.
בסבב בין הקבוצות תציג כל קבוצה סממן אחד של החג. במידה והקבוצות הנוספות כתבו גם הן סממן זה יזכה הסממן בשלוש נקודות. במידה ורק שתי קבוצות הציגו אותו הוא יזכה בשתי נקודות וכד'.
בתום הסבבים נתבונן על הסממנים שנכתבו על הלוח ונדגיש סממן הקשור לאיחולי השנה החדשה: כרטיס ברכה, שנה טובה, איחול, תקווה וכד'.
אם לא הוצג כל סממן כזה, או שבחרנו לדלג על חלק זה, נציג בפני התלמידים מעטפה גדולה ונשאל על הקשר בינה ובין החג.
בעזרת התלמידים נציג את איחולי "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" או בשמם המקוצר "שנה טובה" כחלק מביטויי החג.
מדוע לדעתכם נהוג לאחל איחולים לקראת השנה החדשה?
נעמוד על כך ששנה חדשה מביאה איתה תחושה של חגיגיות והתחדשות, לצד תהייה ושאלות לגבי העתיד הלא ידוע. תחושות אלה מעוררות אצל האדם את הרצון והתקווה לפתיחת "דף חדש" שיביא אתו בשורות טובות והתחלות חדשות.
ניתן להוסיף ולספר שמנהג הברכות לשנה החדשה נפוץ בתרבויות נוספות. ביפן למשל מגביר הדואר היפני את שירותיו לקראת השנה החדשה, בשל העומס שנוצר על מערכת המשלוח. שכן, היפנים נוהגים לשלוח בדואר ברכות מאוירות לקראת השנה החדשה.