קריטריון זה מתייחס ל:
מקורות נוספים להרחבה
ליל שמחת תורה היה. ובאותו לילה בית מדרשו של הרב מלא אור יקרות וכל כלי המאור מתנוצצים מזוהר העליון, וחסידים צדיקים וקדושים עומדים עטופים אצטלאות לבנות משי טהור, וספרי תורה בידיהם ומקיפים את הבימה ומרקדים בהתלהבות קדושה ומתעדנים בתפנוקי התורה, וכמה חסידים ובעלי בתים פשוטים זוכים ומרקדים עמהם ומתדבקים בתורה הקדושה ובשומרי התורה לשמה [...]
ובניהם הקטנים מקיפים אותם וביד כל תינוק דגל אדום או ירוק או לבן או כחול, וכל דגל ודגל מכוסה באותיות של זהב, ובראש כל דגל ודגל תפוח, ובכל תפוח ותפוח דולק נר [...]
וכשתינוק או תינוקת מישראל רואים את אבא בכבוד שכזה שספר התורה בזרועו, מייד הם קופצים כנגד ואוחזים בספר התורה מגפפים ומחבקים ומנשקים בשפתותיהם הכשרות שלא טעמו טעם חטא ומטפחים בידיהם וקוראים בנעימה 'אשריך ישראל', ואבותיהם מנענעים בראשיהם כנגדם ועונים אחריהם 'צאן קדושים'.
(ש"י עגנון, "אגדת הסופר", בתוך אלו ואלו, הוצאת שוקן, 1953)
שאלות מנחות:
מחבר: ר' רפאל ברוך טולידנו. לחן: אנדלוסי-מרוקאי (מקאם: סיכה ספניול)
אֲשׁוֹרֵראשיר, אחבר שירים שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה,
מִפָּז יְקָרָהיקרה היא יותר מזהב זַכָּה וּבָרָהנקייה וטהורה.
נֶאֱמָן שְׁמוֹכינוי לה' בָּחַר בְּעַמּוֹ,
לִהְיוֹת לוֹ לִשְׁמוֹלשם ה' אֻמָּהעם נִבְחָרָה.
נִגְלָה בִּכְבוֹדוֹכבוד ה' שנגלה על הר סיני, בענן כבד, בקולות וברקים, עַל סִינַי הוֹדוֹכבודו והדרו.
קָרָא לְעַבְדוֹכינוי למשה (במעמד הר סיני), לְקַבֵּל תוֹרָה.
נִתְּנָה לָנוּ עַל יַד רוֹעֵנוּכינוי למשה,
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּחִירמובחר, מצטיין הָאֻמָּה.
[...]
אַשְׁרֵימאושר הַגֶּבֶר עַל יִצְרוֹיצר הרע (מתגבר על יצרו הרע) גּוֹבֵר,
מֵישָׁרִים דּוֹבֵרמדבר דברי יושר ואמת, בּוֹחֵר בַּתּוֹרָה.
רַבָּה נְעִימָהרבת נעימוּת, נעימה ביותר, תּוֹרָה תְּמִימָהשלֵמה,
פֶּתִי מַחְכִּימָהמשכילה ומלמדת גם את התמימים (או הטיפשים), עַיִן מְאִירָה.