פתיחה

מהי ההתנהגות החברתית הראויה? ומה עדיף להיות: זנב לאריות או ראש לשועלים?

בחברת הילדים אנו מרגישים פעמים רבות בחסרונו של "סבר פנים" נעים בין אדם לרעהו מחד, ומאידך – בחשיבות שהילדים נותנים למיקומם החברתי. שאלות כמו: מה עדיף להיות הטוב שבתלמידי כיתה חלשה או תלמיד בינוני בכיתה מתקדמת? מנהיג של הקבוצה הכי פחות מקובלת או חבר זוטר בקבוצה מובילה וערכית? באיזה מעמד חברתי לבחור להיות ומה המחיר שאשלם אם אבחר במעמד זה?

המשנה שלפנינו מציגה את הכלל שניסח ר' מתיא לגבי הקדמת שלום, "הֱוֵה מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם": היה תמיד הראשון להקדים ברכת שלום כשאתה פוגש בני אדם אחרים, "כל אדם", ללא קשר למעמדם ולזיקתם אליך, כדרכו של רבן יוחנן בן זכאי, "שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק" (בבלי, ברכות י"ז ע"א).

החלק השני של המשנה מציג דילמה "וֶהֱוֵה זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי ראֹשׁ לַשּׁוּעָלִים": 
למי ראוי להתחבר ל"אריות", כלומר לגדולים/חכמים/מצליחים, שתוכל ללמוד מהם (על אף ששם אולי תיחשב ל"זנב", או למישהו עם ערך קצת יותר נמוך), מאשר להתחבר ל"שועלים", לקטנים, לחלשים, למתקשים (על אף ששם אולי תהנה ממעמד מכובד ותיחשב ל"ראש"). הבחירה בשני חלקי גוף (ראש מול זנב) נובעת מן הרצון לצייר קצוות פיזיים המסמלים גם קצוות חברתיים וערכיים.