יחידת לימוד זו בתרבות יהודית-ישראלית בשיתוף חינוך לשוני.
במרכז היחידה שלפניכם מובאת אגדת חז"ל, שבה נפגוש איכר זקן שמעשיו בהווה הונחו על ידי מחשבה ודאגה לדורות העתיד, ועוררו בכך את פליאתו של לא-אחר מאשר אַדְרִיָאנוּס קיסר רומי, שפגש בו כביכול בעת שביקר בארץ יהודה. (ראו ב"אישים".) אדריאנוס יוצא בראש חייליו למסע מלחמה, וחולף על פני איכר זקן הנוטע עץ תאנה שכנראה לא יזכה ליהנות מפריה. לשם מה הוא נוטע עץ זה?
האגדה מובאת כאן בנוסח מעובד, בהתאם לסרטון המלווה את היחידה:
מַעֲשֶׂה בְּאַדְרִיָאנוּסשמו של קֵיסָר (מלך) רומי באותם ימים (ראו באישים) הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר לַמִּלְחָמָה עִם חַיָּלַיו לְהִלָּחֵם עַל מְדִינָה אַחַת.
מָצָא בְּדֶרֶךְ זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹטֵעַ נְטִיעוֹת תְּאֵנִים.
אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: בֶּן כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה עַכְשָׁיו?
הֵשִׁיב הַזָּקֵן: בֶּן מֵאָה שָׁנָה.
הַקֵּיסָר הִתְפַּלֵּא: אַתָּה זָקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה, עוֹמֵד וְטוֹרֵחַמתאמץ וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת. הַאִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁתִּזְכֶּהתצליח (תהיה לך הזכות, המזל) לֶאֱכֹל מֵהֶן?
הֵשִׁיב הַזָּקֵן: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי נוֹטֵעַ. אִם אֶזְכֶּהאצליח – אֹכָל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי, וְאִם לָאולא – כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּהתאמצו, טרחו לִיבשבילי, עבורי אֲבוֹתַי, כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לְבָנַי.