פתיחה

יחידת לימוד זו בתרבות יהודית-ישראלית בשיתוף חינוך לשוני.

היחידה הנושאת את הכותרת "ברוכים הבאים" מוקדשת לקיבוץ הגלויות המאפיין את החברה הישראלית מראשיתה ועד היום, בסימן הפסוק (יִרְמְיָהוּ לא, 16) "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ראו מושגים), והיא מדגישה את חשיבות ההכרה בפסיפס הישראלי וההיכרות עמו.  

במרכז היחידה נמצא שִׁיר הַשַּׁיָּרָה – מן השירים הקצביים והאהובים של הזמר אריק איינשטיין (למילותיו של עלי מוהר). לדברי מוהר, מחבר השיר (בטורו בעיתון "העיר", "על הרצון לכתוב שיר מולדת"), שיר השיירה הוא ניסיון לכתוב שיר על המדינה ועל הציונות בהתלהבות שבה כתב אביו (המשורר והפזמונאי יחיאל מוהר) על אותם נושאים, וכפי שזו אפיינה את החברה הישראלית בעבר. לדברי מוהר, הוא ידע שהשיר יתקבל בהרמת גבה בישראל של שנות השמונים, כשהשיר יצא. בפועל, השיר כאמור הפך לאחד משיריו הידועים והאהובים של איינשטיין (וזכה במשך השנים לביצועים נוספים).

השיר הסופי מהווה חיבור מפתיע בין מלים שהן תמצית הישראליות, ובין לחן יווני עממי. הסבר אפשרי לחיבור הוא העובדה שמוסיקה יוונית ובלקנית ליוותה הרבה שיירות מקומיות, והיא מבטאת את רוח הנדודים של העם היהודי לאורך ההיסטוריה, כפי שהיא משתקפת גם במילות השיר. יתירה מזו, הלחן היווני מבטא חיבור של מזרח ומערב, המתואר גם הוא בשיר. באמצעות השיר אפשר להתחקות ממעוף הציפור אחרי הסיפור היהודי, הציוני והישראלי, בסגנון שיש בו שילוב מיוחד של רצינות והומור, נוסטלגיה וחיבור להווה.

על מילות השיר ועל מחברו ראו בתעודת הזהות לטקסט.

במושגים תוכלו לקרא עוד על הביטוי "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (הנידון גם ביחידת לתלמיד/ה), ביטוי העומד ברקע השיר (ושירים נוספים), ומהווה מטבע לשון בזכות עצמו.

בשיעורים שיוקדשו ליחידה זו המטרה היא לעמוד על סיפור הקשר של עם ישראל וארצו לאורך אלפי שנים, והשינוי הדרמטי בו שחל בתקופה הציונית ועד ימינו אנו, כפי שהוא מסופר בקצרה בשיר. בתוך כך לעורר נושאים וערכים כגון: אהבת הארץ, עלייה לארץ, קבלה והכרה של הפסיפס האנושי שמרכיב את העם היהודי וקהילות ישראל, וגם הכרת הטוב, שמחה, אמונה ותקווה בהווה.

תחילה מומלץ להאזין לשיר ביחד (בעזרת סרטון הכולל מצגת מלווה), וללמוד לשיר אותו ביחד.

תוכלו להיעזר בהצעות השונות בסרטים (רשימת סרטים מופיעה בדף היחידה באתר).