קריטריון זה מתייחס ל:
מקורות נוספים להרחבה
"מחלוקת לשם שמיים"
כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.
וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.
אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם,
זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי.
וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם,
זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ.
(משנה, מסכת אבות, פרק ה' משנה י"ז)
בחלק זה נכיר את בית שמאי ובית הלל, שנים מהתנאים, חכמי המשנה, שחיו במאה הראשונה לספירה והקימו שני בתי מדרש שחלקו זה על זה אך ידעו לחיות בשלום. במרכז התפיסה של בית הלל עמדה החמלה כלפי בני האדם, הנטייה להקל עליהם ולקבל את פניהם בסבר פנים יפות. שיטת בית שמאי הדגישה את חשיבות העקרונות ההלכתיים כעקרונות אלוהיים, ולפיכך לא ניתן להקל בהם ויש להקפיד על קו הלכתי ברור, שבו האדם מתאים עצמו לדרישות ההלכתיות ולא ההלכה היא זו שבאה לקראתו.
המשנה שלפנינו מתארת את המחלוקת כתופעה שיכולה להיות חיובית ובונה ולצד זאת היא יכולה להיות הרסנית וקנטרנית. כדוגמה למחלוקת עניינית הנוגעת לליבם של דברים, לליבון האמת ואינה פוגעת בבני אדם, מביאה המשנה את מחלוקת בית הלל ובית שמאי. כדוגמה למחלוקת קנטרנית שעניינה כבוד והרצון העז לנצח בכל מחיר, מביאה המשנה את מחלוקת קורח ועדתו – בה קורח ערער על מנהיגותו של משה וסופו שהאדמה בלעה אותו ואת שאר המתלוננים בני עדתו.
נקרא בקול את המשנה.
נשאל- מהי לדעתכם מחלוקת לשם שמיים?
האם ניתן לקיים מחלוקת שעניינה ליבון האמת בלי להגיע לעלבונות אישיים ופגיעה בזולת?
נספר על בית שמאי ובית הלל ונדגיש כי המחלוקות ביניהם התקיימו לאורך שנים רבות בנושאים הנוגעים לליבת הקיום והאמונה שלהם. אם כך – כיצד נוכל להסביר את קיומה של מחלוקה כה עמוקה ומתמשכת שנותרה "מחלוקת לשם שמיים"?
נעמוד על ייחודם של התנאים ותלמידיהם, שעמדו באתגר מתמשך ומהותי, ובכל זאת הצליחו לנהוג כבוד זה בזה ולפי המשנה (יבמות, א', ד') אף נהגו להתחתן אלה באלה, למרות שחלקו גם בהלכות נישואין.
נשאל- כיצד קשור מקור זה לנאום האחרון של רה"מ יצחק רבין?
נקשר את נושא המחלוקת ופתרון מחלוקות עמוקות בדרכי שלום ולהיותן של פתרונות של שלום נדירים יחסית לפתרונות בדרכי מלחמה – מכאן הייחוד הן של בית שמאי ובית הלל והן של חזונו של יצחק רבין .
מתוך נאומו האחרון של יצחק רבין ז"ל, דקות ספורות
לפני הירצחו
... העם בְּאמת רוֹצה בְּשׁלוֹם וּמתְנַגֵּד לאלימוּת.
אלימוּת היא כּרְסוּם יְסוֹד הַדֵּמוֹקְרַטְיָהמשטר 'שלטון העם' הישׂראלית.
ישׁ לְגַנּוֹתלשלול, למתוח ביקורת אוֹתה, לְהוֹקיעַלשלול באופן חריף ופומבי אוֹתה, לְבוֹדֵדכאירוע חריג, לא מקובל אוֹתה.
זוֹ לא דַּרְכָּה שׁל מְדינת ישׂראל.
יֵשׁ דּמוֹקרטיה, יְכוֹלוֹת להיוֹת מַחלוֹקוֹת, אך הַכרָעָה תהְיה בּבְחירוֹת דֵּמוֹקרטיוֹת ...
הַשָּׁלוֹם נוֹתֵן פֶּתַח לְכַלְכָּלָה וְחברָה מתְקַדֶּמֶת;
הַשּׁלוֹם הוּא בְּאמת לא רק בַּתְּפילוֹת. הוּא קוֹדם כּל בַּתְּפילוֹת, אבל הוּא שְׁאיפת העם הַיְּהוּדי.
שְׁאיפה אמיתית לְשלום ...
זה כָּרוּך בּקְשׁיים, גם בְּמַכְאוֹבים. אין דרך לְישראל בְּלי מכְאוֹבים.
עדיפה דרך הַשָּׁלוֹם מאשר דרך הַמּלְחָמָה ...