"שתי לידות הן לאדם"

נקודות לדיון ולהעמקה

שלשה שמות נקראו לו לאדם

שלשה שמות נקראו לו לאדם:

אחד מה שקוראים לו אביו ואמו,

ואחד מה שקוראים לו בני אדם,

ואחד מה שקונה הוא לעצמו.

טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו.

 

(מדרש תנחומא, פרק לה, פרשת ויקהל סימן א)

מדרש "שלושה שמות נקראו לו לאדם" מציג את שמו/זהותו של האדם כבנויים משלושה מרכיבים:

  1. השם שנתנו לו הוריו-משפחה.
  2. השם שקוראים לו בני האדם- חברה. (המוניטין או התיוג של האדם בעיני הזולת)
  3. השם שקנה לעצמו- אישיותו ועשייתו של האדם.

החשוב מכולם הוא השם שאדם קנה לעצמו: מעשיו הטובים, ערכיו, מידותיו, השכלתו והדברים הנוספים והאחרים שהשכיל לעשות. עניין זה מחדד את ההיבט הקושר בין עשייתו ואישיותו של האדם לשמו.

דגש ניתן לדרך שבה מתקבל השם. בשני השמות הראשונים –משפחה וחברה- נותנים לאדם שם. מדובר איפוא במצב פסיבי המצמצם את שליטתו של האדם בשמו/בזהותו. השם השלישי הוא השם שהאדם קונה לעצמו, יש כאן ביטוי לאקטיביות, למאמץ ולרצון לפעול ולקחת אחריות, שבסופם השם הופך לרכושו הפרטי של אדם שאי אפשר לקחת ממנו.

דונו עם התלמידים:

  1. הסבירו את "שלושת השמות" של האדם ע"פ המדרש, פרטו מה ההבדלים ביניהם וכיצד נקבע כל אחד מהם?
  2. מדוע לדעתכם קובע המדרש כי השם שהאדם "קונה" לעצמו הוא "הטוב מכולם"? האם אתם מסכימים עם רעיון זה?
  3. השוו בין המקור שלנו "שתי לידות לו לאדם" למדרש וקבעו מהו השם שמתאים ללידה הראשונה ומהו השם שמתאים ללידה השנייה? הסבירו תשובתכם.

"לידה מחדש"

עבודה בחברותא: בכתבה הבאה תמצאו סיפור שמתאר "לידה מחדש". בקשו מהתלמידים לעיין בה בחברותא ולהסביר מהי הלידה מחדש המתוארת בכתבה.

לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון