פרשנות הטקסט

הטקסט שלפנינו הוא תשובה שנתן הרב עובדיה יוסף לשאלה שנשאל בנושא של אורחות החיים היהודיים. שאלות ותשובות שכאלה הנוגעות להלכות, למנהגים ולאורחות החיים בכללותם, מכונות "ספרות השו"ת" – שאלות ותשובות (ראה הסבר ב"תעודת הזהות" של היחידה). התשובה שלפנינו, כאמור, היא תשובתו של הרב עובדיה יוסף לשאלה הנוגעת לציון בת המצווה לילדה שהגיעה לגיל י"ב שנים.

כמקובל בספרות השו"ת, מתייחס הרב עובדיה למקורות שקדמו לו ולרבנים שהתייחסו לסוגיית בר מצווה ובת המצווה לפניו. מחלקם הוא שואב מקור סמכות והשראה, ועל הרב משה פיינשטיין הוא חולק. הוא מנמק הן את הסכמותיו עימו והן את התנגדותו לו.

במרכז תשובתו עומדת קביעה יסודית אחת: יש לחגוג את חגיגת בת המצווה באופן מיוחד ושונה מיום הולדת אחר, ובדומה לאופן שבו מציינים את בר המצווה אצל הבנים.

לגבי המקור ההלכתי לבת המצווה – הרב עובדיה מביא את המקור שלפיו מברכים "ברוך שפטרני מעונשו של זה" על בן שהגיע לגיל י"ג שנים. המקור הוא מדרשי – ממדרש בראשית רבה (פרשה ס"ג סימן י'). מאחר שברכה זו אינה מוזכרת במשנה או בתלמוד, הרי שהיא אינה ברכה שיש לברך כמקובל באזכור שמו של אלוהים [= "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם...], אלא לברך אותה ללא הפתיחה המקובלת לברכה, ורק במילים "ברוך שפטרני מעונשו של זה".

להסבר על הברכה – ראו "מושגים" ביחידה זו: "ברוך שפטרני".

לגבי ברכת "ברוך שפטרני" לבת – מכאן ממשיך הרב עובדיה וקובע כי אף שברכה זו נאמרה על בנים, יש לומר אותה גם על בנות.

חגיגת בת המצווה – מכאן מרחיב הרב עובדיה את תשובתו ומתייחס לכל נושא חגיגת בת המצווה ולמאפייני חגיגה זו. בתשובתו המנומקת מסביר הרב עובדיה כי יש לציין את בת המצווה באופן חגיגי כפי שנוהגים בחגיגת בר המצווה, ויש לערוך סעודה חגיגית [=סעודת מצווה], מפני שיש כאן אירוע משמעותי: כניסתה של הבת לגיל מצוות. בכך הוא מסביר את התנגדותו לדעתו של הרב משה פיינשטיין [מגדולי פוסקי ההלכה בעת החדשה] שלא ראה בסעודה זו סעודת מצווה אלא אירוע יום הולדת אחד מני רבים. לעומתו, הרב עובדיה רואה באירוע זה בחיי הבת אירוע חשוב שיש לחגוג אותו כאירוע משמעותי. הוא מוסיף כי אבחנה בין חגיגת הבת לחגיגת הבן פותחת פתח לטענות נגד חכמי ישראל שהם מפלים בין בנים לבנות.