פתיחת השיעור

אני מזמין אתכם להצטרף אלי למסע בזמן. אנחנו יוצאים לדרך וחוזרים לאחור בזמן, אל המאה האחת עשרה, אל ספרד, שנתונה תחת שלטון מסולמי. נכנס לבית יפה ונוח, ונמתין. אל הבית נכנס איש עייף ובידו תיק. הוא חוזר מעבודתו כרופא, מתיישב על הכרים הנוחים, מרווח את רגליו על השטיח היפה, מוזג לעצמו כוס מים ומקרב אותה אל פיו. הוא מביט אל הכוס, לוגם לגימה זעירה, מניח את הכוס ונאנח. לחדר נכנס עובד המניח לפני האיש מגש ועליו אוכל. "אתה בטח רעב אחרי יום עבודה ארוך", אומר העובד. האיש היושב מהנהן ומחייך בקושי. אנחנו מריחים את ריח הבישול מעורר התיאבון – בוודאי טעמו של האוכל מצוין אם אלה הריחות. אך האיש שלנו אינו אוכל. הוא מקרב כף אל פיו, מרחרח, בולע בקושי מעט מהמזון שעל הכף ומניח את המזון מבלי שיאכל אותו. "איך אני יכול לאכול במצב כזה?" הוא אומר לעצמו בקול. "אין לי תיאבון... הלב שלי במקום אחר, רחוק מכאן, אני מתגעגע כל כך. איך אפשר לאכול במצב כזה...?"