פתיחה

"כי תבואו אל הארץ" הוא למעשה שיר חדשני. מעבר לעובדה כי מדובר בשיר לכבוד ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט, חדשנותו מתבטאת בכמה מישורים: מבחינת תוכנו של השיר, הוא שיר חלוצי המעודד את החלוצים בעשייתם הציונית. מבחינת מבנהו, הוא מורכב מפסוקים תנ"כים, אשר מקבלים משמעות חדשה כאשר הם מוצבים זה לצד זה, בהקשר חדש- הקשר ציוני. בכך ובעובדה שלחן השיר הוא למעשה פיוט תימני מסורתי, מהווה השיר מעיין שילוב של מסורת וקדמה, של חדש וישן.

לדוגמא, שם השיר- מקורו בפסוק "כי תבואו אל הארץ", המופיע במקור בספר ויקרא י"ט 23-25 בהקשר של איסור ערלה: "כג וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל--וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת-פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים--לֹא יֵאָכֵל. כד וּבַשָּׁנָה, הָרְבִיעִת, יִהְיֶה, כָּל-פִּרְיוֹ--קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, לַיהוָה. כה וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת, תֹּאכְלוּ אֶת-פִּרְיוֹ, לְהוֹסִיף לָכֶם, תְּבוּאָתוֹ:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". אך מחבר השיר נתן משמעות חדשה למילים, על ידי כך שהציב אותן בהקשר חדש, הקשר ציוני, כאמור. 

ביחידה הבאה נעסוק בחשיבות של האילנות בחיינו, על הסימליות שבנטיעתם ועל הקשר שבין פעולת הנטיעה לבנייה ויצירה. כמו כן, נעסוק במהותה של היצירה החדשה, המורכבת מפסוקים בני אלפי שנים.