שאלות ומשימות אורייניות

1.10.1938, הונגריה

יום שבת-תשובההשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים (בתוך "עשרת ימי תשובה"), נקראת גם 'שַׁבַּת שׁוּבָה' ומתאפיינת בהתבוננות אישית של האדם ובניסיון לתקן את דרכיו. צריכה הייתי ללכת לבית-הכנסת. במקום זה חרזתי שיר ועכשיו אנסה קצת לפשפש במעשי. במה להתחיל? יודעת אני ששגיתי הרבה בשנה שעברה (איני מרגישה שחטאתי), יכולה אני למנות שגיאות רבות, לא רק כלפי אלוהים, אלא גם כלפי אמא וכלפי עצמי, אבל אינני מסוגלת להתוודותלהודות (מלשון 'וידוי', 'הודאה') במעשים או במחשבות. בנצרות זוהי מצווה דתית.
עז רצוני להתייחס אל אמא באופן הטוב ביותר, לשאת את יהדותי בגאווה, ובבית-הספר – לעשות חיללהצליח מאוד. המקור מספר במדבר: "וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל" (כ"א 18).
מי ייתן ואוכל להאמין באלוהים
ולבטוח בו תמיד.
יש ימים שאינני מאמינה בו, ואז אני כופהמכריחה (בכוח) את עצמי לכך, אף-על-פי שאין זה הגיוני.
כמה טוב להאמין באמונה שלמה ועזה!  בוודאי, רבים הם המפקפקים. אל האמונה הצרופהאמונה אמיתית וכנה ("אֱמֶת צְרוּפָה" = דבר נכון לחלוטין, באופן וודאי) מגיעים, לדעתי, רק דרך הרהורים ופקפוקים. הוי, קשה לי לכתוב היום.