פתיחה

מה עובר בראשה של נערה, כמעט בחורה צעירה, שמביא אותה לבחור ולעזוב את משפחתה ואת חייה כפי שהכירה, לטובת עולם חדש וזר?

מה מיוחד דווקא בתקופה הזו שלפני יום הכיפורים, אשר גורם לה, מדי שנה בשנה, להביט פנימה, לבחון את השנה שחלפה ולקבל החלטות משמעותיות להמשך חייה?

חנה סנש קיבלה במתנה את יומנה כשהייתה בת 13, ומאז, כתבה בו במשך תשע שנים, עד שיצאה לשליחות ממנה לא שבה עוד. הכתיבה ליוותה את תהליך התבגרותה והפיכתה לנערה ולבחורה צעירה, ונדמה שהיווה כלי משמעותי עבורה בכל הנוגע לעיבוד מחשבותיה ורגשותיה, בשנים שעיצבו את חייה.

ביומן, החושף את כישרון כתיבתה, כתבה סנש הן על ענייני היומיום החברתיים והרומנטיים שהעסיקו אותה, כמו את שאר בנות גילה, והן על עניינים אידיאולוגיים וערכיים שהלהיבו וערערו את עולמה, כמו הרעיון הציוני, חשיבות השליחות וההגשמה, היחס לאלוהים ומקומו של האדם בעולם. בנוסף, ניתן למצוא בו חלק משיריה.
חנה סנש, שעלתה לישראל מהונגריה, השאירה את יומנה, יחד עם כתבים נוספים, למשמרת במחסן שבקיבוץ שדות ים עם יציאתה לשליחות, שממנה לא חזרה כצנחנית במסגרת הצבא הבריטי, במלחמה נגד גרמניה הנאצית. לאחר הוצאתה להורג על ידי הנאצים, פתחו חברי הקיבוץ את הקופסה, וגילו את היומן שלאחר מכן הודפס ופורסם במהדורות שונות.