פרשנות הטקסט

פסוק זה בפרק ס"ב, הוא חלק מנבואת נחמה של ישעיהו שנאמרה בשלהי גלות בבל ובראשית שיבת ציון. בפסוק יש מספר מסרים:

הפסוק מדבר על ישועת ירושלים ועל כך שכולם יכירו בצדקתה.

• המילים לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט מבטאות: הצהרת נאמנות לארץ ישראל ולעם ישראל, והתגייסות למענם.
• עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ: צדקת ציון תרָאה לעין כל (צדקה כאן דומה במובן ל'הצדקתה') על פי פרשנות מורחבת אפשר לראות במילות הפסוק גם משמעות לפיה  יזרח הצדק בארץ ישראל וייצא ממנה לטובת מקומות נוספים.
• וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר: מילים אלה מדברות על פרסום ישועת ציון. פירוש נוסף הוא שכפי שהלפיד מאיר בחשיכה, כך תאיר הישועה את האפלה בה שרוי עם ישראל.

זאת ועוד, יש המרחיבים את הפרשנות ואומרים כי אף על פי שהדברים בפסוק מתייחסים לשיבת ציון, יש בהם ערך רב גם ליהודים שלא יחיו בארץ. על פי דרש זה הטיפוסי ליהדות האמריקאית, הצדק שייצא מציון וירושלים ומוסר הנביאים בכלל, עתידים להעניק השראה ליהדות העולם וגם ללא יהודים אשר פוגשים את חכמת ישראל.