פתיחה

בקיבוץ הזורע אשר במערב עמק יזרעאל יש שלט קטן ועליו כתוב: מוזיאון וילפריד ישראל. בחלק אחד של המוזיאון מוצגות שכיות חמדה מן המזרח הרחוק, אוספים שהוריש וילפריד ישראל לחברי תנועתו ה-"וֵורק-לוֹיטה" (בגרמנית: אנשי עמל) שהקימו את הקיבוץ. באולם הסמוך מוקרן סרט שמגולל סיפור אנושי יוצא דופן. גיבור הסיפור הוא גם גיבור יחידה זו, האיש שמסר את הונו, את קשריו הענפים ואת חייו, להצלת אלפי יהודים בשואה. פסגת מבצעיו היתה שותפותו ב"קינדר-טרנספורט"; חילוץ אלפי ילדים מגרמניה והעברתם לבריטניה בחודשים שקדמו למלחמת העולם השניה. כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא, כתוב במסכת סנהדרין. והנה, לא נפש אחת, כי אם אלפי נפשות קיים וילפריד ישראל. בשנים שחלפו מאז הסתלק מגרמניה על מנת שלא לשוב אליה לעולם,  הפכה ברלין העיר שאהב, בית לציבור יהודי גדול ומגוון. קשה שלא לתהות מה היה חושב וילפריד ישראל על כך. האם היה רואה בזאת תיקון? האם היה מתרעם? על שאלות אלה לא נוכל להשיב בשמו, אך נוכל להתחבט בהן עם תלמידינו. על הצו המוסרי של האיש שהיה סמל של עמיות יהודית ועל יהודים בגרמניה כיום, נלמד ביחידה זו.