ערכי הליבה של המיזם:
- שיתוף פעולה - שיתוף פעולה ועבודה ביחד הם דרך מצוינת להצליח בדברים שאנחנו עושים.
- התמדה – חשוב שבני הנוער יפגשו בקביעות עם הגמלאים כדי שיוצר קשר משמעותי.
- סבלנות – צורת החשיבה של בני הנוער והגמלאים שונה, לכן תידרש סבלנות בבניית הקשר.
- יזמות – יזמות תתרום לפיתוח מוצר יעיל ושימושי.
- התנדבות – במיזם שלנו בני הנוער יצטרכו להקדיש מזמנם לפגישות.
מטרות:
- לקדם את העזרה ההדדית בין בני הנוער לגמלאים ע"י הגדלת כמות המפגשים ביניהם.
- לפתח חשיבה יצירתית ועשייה אצל הגמלאים ובני הנוער.
- לחזק את הקשר הבין אישי בין הגמלאים לבני הנוער.
- ליצור אכפתיות, אווירה התנדבותית ומעורבות בקהילה.
יעדים – דרכי הפעולה ליישום:
- המיזם יפעל בכל רחבי הארץ אך יתחיל בחיפה.
- גיוס מינימום של 30 משתתפים באמצעות ארגונים וקשרים חברתיים. הערה: קבוצה כוללת גמלאי ושני בני נוער מאותו המין.
- כנס הפתיחה יוקדש להיכרות.
- מפגשים שבועיים במתנ"סים לאורך חצי שנה. כל מפגש שעה וחצי לפחות.
- לאורך המפגשים המשתתפים יעבדו על יצירת מוצר או אפליקציה שיוצג בסיום הפרויקט.
- נשמור על קשר רציף עם המשתתפים.
- כנס הסיום יוקדש להצגת התוצרים ומשחק שיבדוק את הקשר שנוצר בין בני הנוער לגמלאים בכל קבוצה.
שותפים למיזם:
- גמלאים ובני נוער ישתתפו במיזם.
- ארגונים שיקשרו ביננו לבני הנוער והגמלאים: שישים פלוס מנוס, ארגוני גמלאים, בתי ספר – כיתות: ט'-י"א, תנועות נוער, מתנ"סים, מועצות עירוניות.
מדדי הצלחה:
- הפרויקט יכלול לפחות 30 משתתפים, והם יחולקו לקבוצות של מבוגר עם שני בני נוער מאותו מין.
- כנס פתיחה שיארך שעה ויוקדש למשחקי היכרות והסברה על הפרויקט.
- המשתתפים יפגשו פעם בשבוע במשך לפחות שעה וחצי.
- הפרויקט יכלול 20 מפגשים – 2 כנסים ו 18 מפגשים בקבוצות. הוא יפעל במשך חצי שנה מידי יום שני. במידה ותהיה קבוצה גדולה של משתתפים שירצו להיפגש עם הגמלאים ביום אחר ניתן אפשרות לכך.
- בסיום הפרויקט יהיו תוצרים שיוצגו בכנס הסיום.
- על ידי קשר רציף בינינו לבין המשתתפים אנו נבדוק את איכות הקשר בין בני הנוער לגמלאים.
סיפור השראה - מה היה בעבר.
גולדה מאיר אמרה פעם " מדינת ישראל לא תישא בתוכה אפשרות שאיש ואשה המגיעים לגיל השיבה יקללו את יום היוולדם. הם ישאו את ימי שיבתם בשמחה ובאושר מתוך הרגשה שהחברה והמדינה, אותם שרתו בעבודתם במשך שנים רבות, יודעים לכלכל אותם גם לעת זיקנתם."
משפט זה הנחה אותנו לחשוב על הגמלאים שנמצאים בקהילה.
בנוסף, המשפט שאמר לוי אשכול - "אם אתה, אם את דואגים באמת למחר שלכם – עשו משהו למענו היום." - הדריך אותנו לחשוב על שילוב יזמות בפרויקט שלנו.
לסיום, הסיפור על העולים בשנות החמישים תמך ברעיון שהיה לנו למיזם.
כשהגיעו העולים של שנות החמישים לארץ, שוכנו ביישובים זמניים, בסמוך ליישובים ותיקים.
ראינו שבשנותיה הראשונות של המדינה המנהיגים האמינו שהקשר בין הישובים הוותיקים לישובים הצעירים יועיל לטובתה של המדינה. הקשר הזה הוכיח את עצמו.
כשם שהמנהיגים סמכו על הישובים הוותיקים כך אנחנו מאמינות שהגמלאים יתרמו ויפתחו את בני הנוער שיפגשו איתם.
לכן הפרויקט שלנו משתף גמלאים, מתוך אמונה שכך ימצאו יותר בחברתם של אחרים ולא ירגישו בודדים. בנוסף, הוספנו את היזמות בתור ערך משני, היא תגבש את הקשר בין הגמלאים לבני הנוער.