פרשנות הטקסט

אליהו טוקר, משחזר את חווייתו כנער יהודי שגדל בארגנטינה, במפגש עם סוגיות הזהות של ילדיו המתבגרים באותה ארץ. השאלות ששם בפי בנו, היו ככל הנראה, גם  שאלותיו בימי נעוריו. הטקסט מתכתב עם ההגדה של פסח, באמצעות המשגת השאלות עבור בנו, בבחינת,

 "את פתח לו". בנוסף, הוא מכניס את הקושיה המפורסמת, "מה נשתנה", להקשר חברתי עכשווי, ושומר על חובתו,  "לספר ביציאת מצרים", כאשר גיבור השיר,  "חוֹגֵג סִיפּוּרִים", שחבריו הלא-יהודים, אינם מכירים. המשורר מכנה את יצירתו, "סאגה", לא רק מפני שמרמזת על אירועים בתולדות ישראל, אלא גם ובעיקר בגלל דרמה פדגוגית של אלפי שנים. סיפור יציאת מצרים המסופר בכל דור ודור, בין אם בארץ ישראל ובין אם מחוצה לה, מהווה אצל טוקר מטאפורה לחינוך היהודי. כדי להפוך ל"בן החכם" שמכיר את עצמו ויודע למה הוא שייך  (רוֹצֶה אֲנִי שֶתָכּיר אֶת עַצְמְךָ, בֶּן)  צריך הנער לעבור את שלבי 3 הבנים האחרים בהגדה. בדומה להם, אף הוא מבטא את המתח בין,  שני סוגי מציאוּת ובין מעגלי שייכות שונים. בלשון ההגדה:  מה העבודה הזאת לכם. בלשון השיר:  אַבָּא, כֵּיצַד קְשׁוּרִים דְּבָרִים אֵלֶּה אֵלַי, כָּאן וְהַיּוֹם? אף מקומה של ארץ ישראל אינו נפקד כאן. בני ברק, יבנה ו"לשנה הבאה בירושלים", של ההגדה, פוגשים את: מַדּוּעַ בְּסַיימִי אֶת שָׁעוֹת לִימוּדַיי, לוֹמֵד אֲנִי גיאוֹגְרָפְיָה שֶׁל מְדִינָה רְחוֹקָה? האב אינו מבטל את העולם החברתי של בנו. בקשתו היא שיכיר את זהותו המורכבת ויפיק עושר רוחני מן העבר של עמו.