פרשנות הטקסט

בתחילת דבריו, מצהיר פְּרוֹסְקָאוּאֵר, הצהרת נאמנות לארצות הברית של אמריקה. על אף הקמתה של מדינת ישראל, אל לו ליהודי האמריקאי להתבלבל – נאמנותו המדינית נתונה לארצות הברית. פרוקסאואר מכוון בדבריו לאותם אלו שיטענו שעם הקמתה של מדינת ישראל, יהודי ארצות הברית עתידים להתגלות כ"גיס חמישי", וכאשר יתגלה ניגוד עניינים בין האינטרסים האמריקאים, לבין אלו של המדינה הצעירה, יבחרו היהודים לתמוך באחרונה.

העזרה שאותה על יהודי ארצות הברית להגיש לישראל, היא עזרה חיצונית, וזו על מנת שניתן יהיה להקים בה שלטון חזק, יציב ודמוקרטי. במלים אחרות, לארצות הברית יש אינטרס כי מדינת ישראל תהיה מדינה מפותחת וחזקה, ועל היהודים האמריקאים לפעול לכינונה של מדינה כזאת, מתוך שמירה על האינטרס האמריקאי. בחזונו רואה פרוקסאואר את המדינה החדשה כמדינת "אור לגויים" – מדינה המקיימת ערכים של שוויון, שותפות וכבוד האדם. בחזונו רואה פרוקסאואר את מדינת ישראל כ"מדינת כל אזרחיה", קרי – המדינה היא בית לעם היהודי, אך אינה מזוהה עם קבוצת לאום אחת, והיא פתוחה ושווה לכל דורש.