ארץ חמדה טובה

שאלות ומשימות אורייניות

בשאלות הבאות התייחסנו לשלושה מוקדי עניין, המוצגים כאן בהדרגה:

  1. הבנת הביטוי "ארץ חמדה".
  2. עיון בברכת הארץ ובתיאור "הארץ הטובה" בתורה.
  3. עיון במדרש וברכיבי הזהות הנדרשים לפיו בברכת המזון.

1. "ארץ חמדה" – בירור המשמעות

אחד מהשמות הפחות מוכרים של הארץ הוא: "ארץ חמדה".

מקור השם הוא בתנ"ך בדברי הנביא ירמיהו: "וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה ..." (ירמיהו ג', 19), והוא נזכר גם בדברי חז"ל ובתפילה.

  • ננסה להבין בכיתה מהי "ארץ חמדה"?
  • נפזר בכיתה כרטיסים בהם מילים מהשורש חמ"ד.
  • התלמידים יסבירו את המילים בכרטיסים ויתנו לכך דוגמאות.

חֶמְדָּה - דבר נחשק ויקר "החנות הייתה מלאה בשכיות חמדה"

חָמַד - רצה לעצמו; חשק; השתוקק. "הילד חמד את כל הסוכריות בחנות"

חֹמֶד - כינוי חיבה, חמוד, מותק, חבוב. "איזה חמוד הילד הזה!"

בעל אופי נעים וטוב, חמוד, נחמד (חומד של) "הוא פשוט חומד של בחור"

חֶמֶד -נוי, יופי, חן "יש שם כמה וכמה פינות חמד"

  • התלמידים יבחרו בתורם את אחת הכרטיסיות ובאמצעותה יסבירו מדוע נקראה ארץ ישראל "ארץ חמדה".
  • התלמידים יבחנו האם גם בעיניהם ארץ ישראל היא ארץ חמדה, ויתנו דוגמאות.

2. 'ברכת הארץ' ו'הארץ הטובה'

נקרא עם התלמידים שורה מתוך ברכת הארץ בברכת המזון:

"נוֹדֶה לְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה"

  • נברר את משמעות הביטוי " ארץ חמדה, טובה ורחבה". (נתבסס גם על הפעילות הקודמת).
  • נדייק את הביטויים: 'ארץ חמדה' ו'ארץ טובה (ורחבה)'. מה ההבדל ביניהם? (תיאור של זיקה נפשית לעומת תיאור אובייקטיבי של שבח הארץ).
  • נקרא את הציטוט המקראי ונראה כיצד מתוארת בו הארץ הטובה.

כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ". (דברים ח' 7-9)

לומדים בחברותא: ארץ טובה

מצ"ב דף לימוד להדפסה:

קראו את הפסוקים הבאים, שמהם למדו חכמים על ברכת המזון ועל שבח הארץ.

כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ". (דברים ח' 7-9)

  1. כמה פעמים חוזרת המילה "ארץ" בפסוקים אלו?
  2. מה אפשר להבין מכך שמילה חוזרת על עצמה פעמים רבות?
  3. ניתן להבין את רוב הפסוקים כתיאור מפורט של הביטוי שבפסוק הראשון "ארץ טובה". מה הופך את ארץ ישראל ל"ארץ טובה", לפי הפסוקים?
  4. חוו דעתכם על כך. האם ובמה הארץ טובה?
  5. הוסיפו גם אתם משפט שיתאר את, 'הארץ הטובה', וכתבו במה היא טובה לדעתכם.
  6. צטטו והסבירו, מהיכן בפסוקים למדו חז"ל כי יש לברך על המזון שאותו אנו אוכלים?
  7. מהו הקשר בין המזון לארץ?

3. מדרש חז"ל: מה לכלול בברכת הארץ?

נקרא את דברי המדרש במקור שלפנינו:

תַּנָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

כָּל שֶׁלּא אָמַר "אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וְרָחֲבָה"

בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ,

וְ"מַלְכוּת בֵּית דָּוִד" בְּ'בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם'

לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; 

נַחוּם הַזָּקֵן אוֹמֵר: צָרִיך שֶׁיִּזְכֹּר בָּהּ בְּרִית. 

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: צָרִיך שֶׁיִּזְכֹּר בָּהּ תּוֹרָה.

  1. מדוע, לדעתכם, יש לשלב בברכת המזון לפי רבי אלעזר גם ברכה על הארץ? מה הקשר ביניהם?
  2. אילו דברים דורשים חכמים שיופיעו, "בברכת הארץ", שאינם מופעים בטקסט המקראי?
  3. מדוע לדעתך חכמים הוסיפו עניינים אלו? האם אתם מסכימים לדעתם? הסבירו.
  4. הוסיפו אירועים נוספים מההיסטוריה היהודית שלדעתכם חשוב שיזכרו בברכת הארץ.
  5. הוסיפו לברכת הארץ משפט אחד שעשוי לחזק את הקשר בין הברכה לימינו.
  6. מה מוסיפים חכמים לברכה על הארץ (בונה ירושלים, הברית והתורה)? נקרא את המדרש בכיתה ונזהה את ארבעת הרכיבים הכלולים בברכת הארץ בברכת המזון.
  7. מהי לדעתכם משמעותם של רכיבים אלו לזהות היהודית? (ראו הדיון בכך בפרק הפרשנות לעיל).
  8. האם ארבעת הרכיבים המוצעים סותרים או משלימים זה את זה? הסבירו.
  9. על איזו שאלה עונים לדעתכם חז"ל במדרש זה, אם אלו רכיבים שונים של זהות?
  10. התלמידים יציגו במליאה את מסקנותיהם, ויענו כיצד ארבעת הרכיבים השונים במדרש מצטרפים יחד לזהות יהודית-ישראלית מורכבת.
  11. התלמידים יספרו בכיתה איזה רכיב זהותי נוסף יש להוסיף לדעתם לזהות היהודית-ישראלית שלהם, ויסבירו למה.

בבסיס השאלות הללו לדיון, ניתן לבקש מהתלמידים את המשימה הבאה (מקביל חלקית לשאלות 2-5).

פעילות: מה בברכת המזון?

כתבו כיצד כל דמות לדעתכם מצדיקה טענתה לגבי ההכרח לומר ולהזכיר את הרכיב הזהותי ההכרחי מבחינתה:

דמות א - רבי אלעזר:

null אנשים בחרו כמוך
והם מהווים null% מסך ההצבעות

"ארץ חמדה טובה ורחבה"

לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון