פרשנות ופענוח הטקסט

קטע זה לקוח ממאמרו של משה שמר, בכתב עת, הידוע בעיקר בקרב יוצאי סוריה בישראל. הטקסט הקצר, אינו אלא סדק צר לעלילת גבורה רחבת יריעה. במרכזה עומדת המורה היהודיה-הקנדית ג'ודי פלד קאר, שהנהיגה מחתרת הצלה למען יהודי סוריה משנות ה-70 ועד לשנת 2001. בחוגים מסוימים בעולם היהודי, יש המגדירים את "מיס ג'ודי" בתור "פעילת זכויות אדם". אלא שהיא, אשר כל מעייניה היו נתונים להצלת בני עמה, מעולם לא ראתה את עצמה ככזאת. פעולותיה התעצבו תחת רושם סיפורי שכנתה מילדוּת, אשר היתה ניצולת שואה, ותחת הציווי היהודי של פדיון שבויים. היוזמה שנקטה בגיבוי של רבים וטובים בקהילות ישראל ותוך חירוף נפש, הובילה להצלת אלפי יהודים. ג'ודי פלד קאר היתה מעורה מאד בפעילות בית הכנסת בקהילתה, והכירה בערכם של אוצרות הרוח היהודיים. אחת ההוכחות הבולטות לכך היוו מאמציה לחלץ מסוריה "כתרים", הלוא הם ספרי תורה עתיקים הקרויים על שם הקהילות ששמרו עליהם. את הכתבה המלאה על ג'ודי פלד קאר, אפשר לקרוא כאן.

מורים המעוניינים להרחיב את התמונה על יהדות סוריה, יוכלו לצפות בסרט המרתק Syrian Jews. הסרט באורך מלא, באנגלית ובערבית, הופק ע"י הטלוויזיה הסורית בשנת 1993. הוא כולל ראיון עם הרב הראשי ליהדות סוריה, איברהים חמרה. שתי נקודות מעניינות לצפייה: 1. בדקה השניה של הסרט: העלייה לתורה של הנער ז'אק פארח. 2. בדקה ה- 18:37, רואים את ביה"ס הממשלתי, בו לומדים יחדיו, יהודים ולא יהודים. חלפו עשרים שנה ממלחמת יום הכיפורים, הנקראת בסוריה ,"מלחמת אוקטובר", וגם הילדים היהודים שרים על כורחם, שיר הלל לחאפז אל-אסד, המנהיג הסורי האכזר: "חלף אוקטובר, חלף הדיכוי מרמת הגולן, הונף דגלנו, יחי מנהיגנו" (תרגום חופשי).