פתיחה

לימוד קטעים מתוך מאמרה של ז'קלין כהנוב ,"אירופה מרחוק", מזמן בחובו הזדמנויות רבות לשיח אודות אישיותה המיוחדת, ונושאים מגוונים אחרים, כגון: מגדר ומעמד האישה, התבגרות ובניית זהות עצמית (למול המשפחה והקהילה) יחסי הורים וילדים, מסורת מול קדמה, יהדות מצריים ועוד.

מכיוון שהיריעה רחבה, מומלץ לבחור בין נושא אחד לשניים ולהתמקד בהם לצד לימוד הטקסט.

איך זה נראה, כשערב רב של מסורות, טעמים וריחות ממזרח וממערב, נמזגים בכתיבתה של האחת והיחידה, ז'קלין כהנוב, שכבר בנעוריה העזה לקרוא תיגר על מוסכמות חברתיות ומגדריות שבתוכן גדלה, ולבטא ברגישותה ובדרך כתיבתה הייחודית את הרהורי נפשן של בנות דורה?

ז'קלין כהנוב, נולדה במצרים של 1917 כבת לאב ממוצא עיראקי ולאם ממוצא תוניסאי, וחונכה על ברכי המסורת היהודית והתרבות הקולוניאלית הבריטית בבית הספר הצרפתי בשכונה הערבית בה גדלה. שילוב עשיר ומגוון זה ממזרח וממערב נתן את אותותיו בכהנוב הצעירה, וליווה אותה כל חייה. באופן טבעי היא נמשכה למאבק שבין רעיונות הקדמה שנשבו מאירופה, לבין שמרנות החברה הדתית והמקומית. לאחר נדודים בניו-יורק ובפריז, כהנוב השתקעה לבסוף במדינת ישראל בשנת 1954, כאן יצרה ופרסמה מאמרים וכתבים מרתקים, וזכתה להכרה ולהערכה בזכות הקול הייחודי אותו השמיעה, עד למותה בשנת 1979.

התוודעותה לאפשרויות החדשות שנפתחו בפני נשים באירופה, עוררה בה התרגשות ותקווה להפוך בעצמה בבגרותה לאישה משפיעה – למרות ההתנגדות הרבה שיצרו רעיונות אלו בחברה שבה גדלה. כך, בהגיעה לנעוריה הכריזה: "בקטנותי רציתי לדמות לסבתי, מעין מלכה יהודייה. אך עתה, כאשר הקׅדמה בפתח, ידעתי שלעולם לא אוכל לשבת בבית כמוה... רציתי לעשות דברים כפי שנשים עושות באירופה, להיות רופאה, לעזור לעניים, לכולם, או אולי להיות סופרת שתמצא את המילים, את המילים שלנו, לספר על הזמן האבוד שלנו..." ובהמשך אותו מאמר שאלה: "האם זה טוב או רע לחשוב כדברים האלה, האם זה טוב או רע שילדות ירצו לעשות משהו?"

(מתוך "הצעיף הכחול של הקדמה", בין שני עולמות, עמ' 59- 60, הוצאת "כתר" 2005).

בקטע שלפנינו, נתוודע לשיח הפנימי שניהלה כהנוב עם עצמה ועם אמה, בנעוריה. שלמרות שייצגה את הפן החילוני והמתקדם יחסית במשפחתה, משפחתה עדיין דחקה בה להיצמד למוסכמות החברתיות והמגדריות בכל הנוגע לבחירת עיסוקיה ולתפקידה בתא המשפחתי המסורתי, כאישה.

חשוב לציין, כי גם בימינו נמשך מאבקן של נשים בחברות רבות, למימוש זכויות בסיסיות כגון השכלה, בחירת מקצוע ועיצוב מסגרתן המשפחתית. מוסכמות חברתיות ומגדריות שמרניות בחברות אלו, מונעות לא פעם מנשים פיתוח יכולות, הגשמה עצמית ועצמאות כלכלית, מה שמותירן בתוך אותו "מעגל קסמים" סגור שנשים כמו כהנוב מנסות לפרוץ.