שאלות ומשימות אורייניות
נשאל – המשוררת מבקשת ללמוד כיצד לברך ולהתפלל. האם לדעתכם ברכה והודיה דורשות לימוד? האם אין אנו מודים ומתפללים באופן טבעי?
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל,
עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת,
לְיַחֵל,
לְהִכָּשֵׁל.
נשאל – על מה מהדברים הללו חשוב בעינכם להודות, ומדוע?
נעמוד על כך שהחושים שהם חיוניים לתפקוד שלנו נתפסים לא-פעם כמובנים מאליהם, בעוד שהם המאפשרים לנו לחיות ולממש את רצוננו.
ייתכנו כמה תשובות לשאלה זו, לדוגמה: הכישלון עשוי להביא אתו אפשרות ללמוד מטעויות העבר. הכישלון הוא ביטוי לפעולה ולמעורבות בחיים ולכן הוא חלק מחוויית החיים במלאותם (בבחינת, "מי שלא עושה לא טועה").
תכני השיר ורלבנטיות שלהם לעולם התלמידים - התייחסות לברכה, לתפילה, ברכה ותקווה לעתיד בשיר ובעולמם של התלמידים.
"כתבי לאה גולדברג", כרך שני, ספריית הפועלים
לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.
לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם,
לְבַלשלא, פן יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.
" וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית." (ברכת "יוצר האור" בתפילה)