פרשנות

בחלק זה של הסיפור מתואר רגע המפגש הראשון בין שני גיבוריו: רבי יוחנן בר נפחא ורבי שמעון בן לקיש (ריש לקיש).

בשעה שקפץ ריש לקיש אל הירדן ציפה למצוא במים נערה רוחצת. לתדהמתו גילה ש"הנערה" היא בעצם בחור יפה תואר ותלמיד חכם, הלא הוא רבי יוחנן. מה חיפש רבי יוחנן? מדוע נמשך דווקא לדמותו הצבעונית והלא שגרתית של ריש לקיש הבריון? מדוע ריש לקיש נעתר להצעתו של רבי יוחנן, קיבל עליו עול תורה והשאיר מאחור קריירה מבטיחה כמנהיגם הבלתי מעורער של השודדים?

ייתכן, שהתשובה לשאלות אלו טמונה בהבנת הצרכים והחסכים בחיי כל אחד מן הגיבורים. רבי יוחנן מחפש את העוצמה הטמונה בכוחניות ובמזג הסוער של הליסטים ולעומתו ריש לקיש נמשך אל העומק האינטלקטואלי והרוחני המיוצגים באישיותו של ראש הישיבה.

האם השכר המיידי הוא שמשך את ריש לקיש, או שבשלו בתוכו התנאים לעשות תשובה ור' יוחנן רק האיץ את התהליך? כך או אחרת, נוצרה מייד בין השניים כימיה מבטיחה.

לאחר שקיבל עליו ריש לקיש את הצעת ר' יוחנן, לא יכול היה לחזור לגדת הירדן ואפילו להרים את בגדיו. אפשר שתמונה זו מדגימה את האימרה לפיה התורה "מתשת כוחו של אדם". (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו עמוד ב')