גיליון 7: מדריך למורה

"העם דורש צדק חברתי" או כלכלה חופשית?

המאבק על דמותה הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל

ההצלחה הגדולה בתחום תעשיית ההיי-טק בעשור השישי למדינה (1998-2008) הביאה עמה צמיחה כלכלית למשק הישראלי. הנתונים הכלכליים הראו כי המשק הישראלי צומח, כלומר- היקף הפעילות הכלילית מצוי בעליה מתמדת, וזאת לא מעט בזכות יצוא מוצרי הטכנולוגיה הגבוהה לחו"ל. ואולם, הנתונים הכלכליים גם הצביעו במקביל גם על דבר נוסף: בישראל הולך ומעמיק הפער בין עשירים לעניים ונעשה לאחד הגבוהים במדינות המפותחות. כתוצאה ממצב לא מאוזן זה, שבו מצד אחד ישנה הצלחה כלכלית ומצד שני פערים כלכליים הולכים וגדלים באוכלוסייה, חשו אזרחים רבים כי הם עצמם אינם נהנים מפירות הצמיחה הכלכלית, אלא נהפוך הוא, היא מערימה עליהם קשיים נוספים, שכן כתוצאה ממנה הלכו ועלו המחירים במשק וכך גם עלה יוקר המחיה. ההוצאות הכלכליות שנדרשו מן האזרח הישראלי הממוצע על מנת לחיות ברמת חיים שנחשבת סבירה, נעשו גבוהות והיקשו על יכולת הפרנסה שלו.          

ההתמודדות עם תופעת העוני והפערים הכלכליים בין בניה של קהילה או תושביה של מדינה, היא אבן בוחן לאפיה של החברה באותה קהילה או מדינה. חברה שמחזקת את החלשים שבה, מאפשרת להם חיי רווחה ומונעת מהם לקרוס מבחינה כלכלית, היא חברה חזקה יותר. חברה שתומכת בחלשים או במי שנקלעו למשבר, היא חברה שיש בה סולידריות וחוסן, והיא גם מוסרית יותר וראויה יותר.

העשור השביעי עומד אפוא בסימן עלייה מחודשת של נושאים חברתיים-כלכליים על סדר יומה של ישראל ברמה הציבורית והפוליטית, ובעיקר על רקע אירועי המחאה החברתית של קיץ 2011.

רקע לאירועי המחאה החברתית 2011

בחודש יוני בשנת 2011 התארגנה מחאה של סטודנטים דרך הפייסבוק נגד העלאת מחיר גבינת הקוטג' ל 8 שקלים על ידי תנובה. (ראו הערך בוויקיפדיה מחאת הקוטג'.)  

המחאה צברה תאוצה והעלתה ברשתות החברתיות ובתקשורת דיון נרחב באשר ליוקר המחיה בישראל. בעקבותיה הקימה חבורת צעירים בהובלתה של דפני ליף מחנה אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב, במחאה על עליית מחירי השכרת הדירות בעיר. מחנה המחאה הלך והתרחב עד שהוקמו בו מאות אוהלים. אט אט התפתחה המחאה לכדי סדרה של הפגנות גדולות ברחבי הארץ, במחאה על יוקר המחיה ובעיית הדיור. המפגינים נשאו שלטים וקראו את הסיסמא "העם דורש צדק חברתי!" וכן "ב' זה בית!" (כשורה משיר הילדים "אלף בית" מאת נעמי שמר).

בעקבות המחאה הציבורית הגדולה הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת וועדה מיוחדת שתבחן את הריכוזיות (=יכולת השליטה בכוחות הכלכלה המצויה בידי אנשים מעטים בלבד) במשק, יוקר המחיה ומצוקת הדיור. (בנוסף, הנהלת תנובה החליטה להוריד את מחיר גבינת הקוטג', אך במקביל הועלו מחירי מוצרם אחרים...)

בגיליון זה של "עין לציון" לעשור השביעי של ישראל: "הם דורש צדק חברתי" או כלכלה חופשית? , נבקש לעסוק בדמותה של החברה הראויה במישור הכלכלי-חברתי, בדגש על מושג המפתח "צדק חברתי" שהיה לסיסמת המחאה החברתית בשעתו.

המושג "צדק חברתי",  מתייחס לדרכים שבהן המדינה [באמצעות המדיניות הכלכלית שלה] מחלקת את המשאבים בין תושביה: האם החלוקה היא כזו שמצמצמת פערים בין עניים לעשירים ושואפת לשוויון, או להיפך – כזו המייצרת פערים גדולים בין עשירים לעניים ומייצרת אי-שוויון?  

הגיליון מעלה שאלות שעלו וצפו בעקבות אירועי המחאה, ועודן מעסיקות את החברה הישראלית:

  • מדוע יוקר המחיה בישראל גבוה כל כך, ומהן השלכות המצב על הדור הצעיר במדינה?
  • מי נהנה מפירותיה של הצמיחה הכלכלית בישראל?
  • האם משאבי המשק הישראלי ופירות הישגיו מחולקים בצורה חברתית שווה והוגנת?
  • האם האזרח העובד בישראל יכול לחיות ברווחה בתנאים הקיימים, או שעליו לרדוף כל העת אחר הישרדותו הכלכלית?  
  • וביתר כלליות: האם עקרון הכלכלה החופשית צריך לבוא על חשבון עקרון השוויון והשאיפה לרווחה כלכלית של כלל אזרחי המדינה?

 

מפגינים במסגרת המחאה החברתית, תל אביב-יפו, 27 באוגוסט 2011
לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון