קריטריון זה מתייחס ל:
להיות עם חופשי ב"כפר הגלובלי"
בין חיבור לניכור
העשור השישי למדינת ישראל הוא גם העשור הראשון של המאה ה-21, והוא התאפיין בעיקר בהתגברות תהליך הגְּלוֹבָּלִיזַצְיָה [מן המילה הלטינית גלובוס, כדור הארץ], שבו העולם הופך כאילו קטן יותר, מעין "כפר גלובלי": מדינות ותרבויות רחוקות מבחינה גיאוגרפית הופכות להיות קשורות זו לזו ומשפיעות זו על זו מבחינה כלכלית ותרבותית יותר מאשר אי פעם בהיסטוריה האנושית. ההתפתחות המואצת והמדהימה של הטכנולוגיה, האינטרנט והרשתות החברתיות גישרה על הבדלים ומרחקים, אִפְשְרָה – ולעתים אפילו יצרה בעצמה – שינויים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים מרחיקי לכת ברחבי העולם כולו. לישראל נודע מקום של כבוד בהובלת מהפכת התקשורת: רבות הטכנולוגיות המתקדמות שנפוצו בעולם, שפותחו בישראל ועל ידי ישראלים.
עבור רבים העולם הווירטואלי הפך להיות לא רק אמצעי תקשורת משוכלל מסוג חדש, אלא מרחב של מציאות חיים נוספת. התופעה אף זכתה לכינוי 'תרבות המסכים', ובעיני רבים היא שקולה למהפכת הדפוס מאה ה-15, שבישרה בשעתו את ראשית העת החדשה. מצד אחד, ברור שמהפכת התקשורת תורמת רבות לעולם, המפותח והמתפתח כאחד; אבל מצד שני, יש לה מחירים כבדים על היחיד ועל הכלל, עד שיש הרואים בה את לא פחות מהתגלמות הרע עלי אדמות בימינו.
השימוש הגובר ברשתות החברתיות מאפשר לכל בעל מחשב או טלפון־חכם להביע את דעתו, להגיב, להחמיא או להשמיץ (תופעת ה'שיימינג'), בצורה החשופה לכל אדם. זהו כוח שלא היה מעולם לשום אדם, אפילו לא לשליטים גדולים, בכל ההיסטוריה האנושית. יש הרואים בכך את הדמוקרטיה במיטבה, מעין "חזון אחרית הימים", ויש המצביעים על הסכנות החמורות הגלומות בקלות הבלתי נסבלת של השימוש בכלי זה, מבלי לתת לאיש דין וחשבון על כך.
ואכן, המציאות החדשה עוררה, ועודנה מעוררת, ויכוחים סוערים ומעלה שורה של שאלות ודילמות שונות.
אלו הנושאים העומדים במרכז הגיליון השישי של "עין לציון": "להיות עם חופשי" ב"כפר גלובלי"