לימוד מקור

ר' טרפון נמנע ממתן צדקה: מדוע נמנע רבי טרפון מצדקה? האם מפני שהיה קמצן? האם לא ראה ערך בנתינת צדקה?

כדי לענות לשאלות אלו יש להרחיב מעט את היריעה אודות אישיותו של רבי טרפון כפי שהיא באה לידי ביטוי במדרשים השונים. בניגוד לרושם העולה מתחילת הסיפור, מתגלה רבי טרפון במקורות אחרים כאדם בעל מידות נעלות. כך, למשל, מסופר עליו (תוספתא כתובות ה', א') שבשנת בצורת קידש שלוש מאות נשים כדי שתהיינה מותרות באכילת תרומה כנשות כהן (לפי ההלכה, יש להפריש מעשר מהיבול לכוהנים, ההלכה מתירה רק לכוהנים ובני משפחתם לאכול בתרומה, ולכן רבי טרפון נשא באופן פיקטיבי את הנשים העניות הללו כדי שיותרו לאכול).

לאורם של סיפורים אלו, השאלה בדבר המניע למעשיו של ר' טרפון מתחדדת: אנחנו יודעים שהיתה לו מודעות רבה למצוקות של האחר ולעזרה לו, ושהעובדה שלא נתן צדקה כנראה לא נבעה מחוסר תשומת לב.

אחת מן הפרשנויות האפשריות יכולה להילמד מהויכוח הידוע בתלמוד "מה גדול- תלמוד או מעשה?" (בבלי קידושין דף מ' ע"מ ב') אנחנו לומדים שרבי טרפון החשיב את המעשה הטוב יותר מן הלימוד, היות והוא הביע את דעתו שהמעשה עיקר (בביטוי, 'מעשה', הכוונה למעשי חסד וצדקה') מאידך ידוע לנו שרבי טרפון העריך מאוד את עמל הכפיים: "אף הקדוש ברוך הוא לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה"; אין אדם מת אלא מתוך הבטלה" (אבות דרבי נתן, פרק יא', י') לאור זאת, ישנה אפשרות שהימנעותו של רבי טרפון מנתינת מתנות לאביונים נבעה משיקולים פרגמאטיים; ייתכן שחשב שנתינת צדקה תעודד בטלנות ופרזיטיות בקרב העניים, ולכן הגיע למסקנה שמוטב להימנע מנתינת צדקה.