פרשנות

הקשר שלא ייאמן: מסיפור משפחתי לסיפור לאומי

כאמור, הסיפור המקראי המפורסם על אפליה – העומד במרכז המדרש שלפנינו – הוא סיפור יוסף וכתונת הפסים, הבגד היפה והמיוחד שהכין לו יעקב אביו, בשונה מיתר אחיו. למה יעקב עשה זאת, והאם הבין את מלוא המשמעות של מעשה זה? 

המדרש קושר באופן מפתיע בין אירוע משפחתי זה בצעירותו של יוסף, לבין העבדות של בני ישראל במצרים, עבדות שתתרחש שנים רבות אחר-כך, ותהיה הרת גורל ומשמעות בסיפור הלאומי של עם ישראל. המדרש מציג את השתלשלות הדברים כך: בגלל כתונת הפסים שהכין יעקב לבנו יוסף נוצרה קנאה בין האחים. בקנאתם הם מכרוהו לסוחרים שהגיעו למצרים. יוסף שהורד למצרים התמנה שם לתפקיד חשוב, והיה ממונה על ניהול אוצרות המזון במהלך שנות הבצורת הקשות שפקדו את האזור. לימים, כשהתוודע אל אחיו, הזמין את אביו ואחיו לרדת למצרים כדי לכלכל את עצמם בשנות הרעב. ירידת יעקב ובניו למצרים התארכה הרבה מעבר לשנות הרעב, והתגלגלה אחר כך לעבדות ארוכה.