סיכום השיעור

סיפור האגדה המרגש שלמדנו מציף שאלות על יחסי מורים ותלמידים והמחויבות של המערכת לחינוך שוויוני לבני כל המעמדות.

מספרי האגדה מותחים ביקורת על המנהג שאולי היה קיים אך לא היה נפוץ, של דרישה לתשלום עבור לימוד מפי גדולי החכמים של הדור. הביקורת באה לביטוי באמצעות ההקבלה הדיכוטומית בין הלל הקופא משלג מחוץ לבית המדרש, לבין החכמים והאח הבוער שבתוך בית המדרש. הלל אמנם חסר אמצעים – אך המוטיבציה שלו ללמוד נמצאת בשיא מעורר התפעלות, 'על הגג'. ואילו בית המדרש החמים – נהיה אפל וחשוך בעקבות האפליה המעמדית. ברבות הימים, הפך הלל בעצמו למנהיג וראש הסנהדרין – כך שגם ההיסטוריה של החכמים שולחת לנו מסר של חשיבות מתן חינוך שוויוני לבני כל המעמדות והמוצאים.

בימינו, ערך השוויון בחינוך בא לידי ביטוי ברעיון בזכות לחינוך, שהוכרה ע"י אומות העולם כזכות אוניברסאלית בסיסית שכל אדם זכאי לה, ומעוגנת בהצהרת זכויות האדם של האו"ם הקובעת כי לכל אדם יש זכות שווה לחינוך, שצריך להינתן לו בחינם, לפחות בשנים הראשונות לחייו.

זכות זו מעוגנת גם בספר החוקים של מדינת ישראל, באמצעות חוק חינוך חובה תש"ט (1949), הקובע כי כל ילד וילדה בישראל זכאים לחינוך חינם (עד גיל 15) וכי על המדינה לדאוג למימוש זכות זו בפועל, ללא קשר למעמדו המשפחתי, דתו, מוצאו האתני וכמות המשאבים של הוריו.

השאלה עד כמה רעיונות נעלים אלו באים לידי ביטוי הלכה למעשה מצויה בדיון מתמיד במדינת ישראל ובעולם כולו, וניסינו להציף גם נושא זה.

עסקנו גם בדילמה בנוגע למתח שבין חינוך למצוינות לבין חינוך חינם לכל. ישנם הטוענים כי על מנת לטפח מצוינות, יש להגביל את כמות האנשים הזכאים לחינוך איכותי לקבוצה מצומצמת ואיכותית, גם אם המשמעות היא שחינוך זה יינתן רק לקבוצה מצומצמת של תלמידים ותלמידות, על פי רוב בני מעמד כלכלי גבוה. לעומת זאת, יש הטוענים כי מצוינות אינה סותרת שוויון הזדמנויות, ואף להיפך - כשנותנים הזדמנות שווה לכולם, יכולים להיות הרבה יותר מצטיינים בסופו של דבר, כל אחד בתחומו.

בנוסף, חשוב לזכור שהמחויבות ללימוד מתחילה קודם כל אצל האדם עצמו, ואין הוא יכול לתלות ולתרץ את אי הלמידה שלו במצבו הכלכלי. גם אם אדם נמצא בקשיים, הוא יכול להקדיש זמן ומשאבים על מנת ללמוד, וכך גם להתפתח ולהצליח, גם אם הדבר דורש ממנו מאמץ מיוחד (כמו במקרה של הלל הזקן, שהיה צריך לעמוד על גג בית המדרש ולשמוע דברי תורה דרך הארובה, גם כאשר התכסה כבר במטר וחצי של שלג).