קריטריון זה מתייחס ל:
גיליון 2: לזכור ודבר לא לשכוח?
העמוד הפותח (הקדמי) של הגיליון שלפניכם עוסק באחד האירועים המשפיעים ביותר בעשור השני לקיומה של מדינת ישראל, אירוע מפתח אשר הותיר את רישומו שנים רבות אחר כך ועד עצם היום הזה: משפט אייכמן.
110 עדים עלו לדוכן וגוללו באוזני העולם כולו את סיפורם. העדויות הללו חייבו את אזרחי המדינה – בעיקר הדור הצעיר להקשיב, להכיר ולהבין את מי שחי בקרבם. המשפט שינה את היחס לזכר השואה, הפך אותו לאירוע לאומי משותף, והכניס אותו לנראטיב הישראלי באופן שלא התקיים לפני כן.
"המשפט התנהל ... בשנת בר המצווה של מדינת ישראל, יש בכך סמליות החורגת מן המקריות. בהגיע הבן לבר מצווה נוהג אביו לומר: ברוך שפטרני מעונשו של זה". הנער מקבל עליו עול מצוות ומקבל אחריות. באופן מטאפורי ניתן לומר שבשנת בר המצווה של המדינה סימל משפט אייכמן את ראשית התבגרותה של ישראל. ביטוייה של נקודת מפנה זו היו בניסיון לנסח משמעות קיומה של המדינה, בקבלת האחריות על שמירת קיום זה ויותר מכל , בגיבושה של נקודת מבט היסטורית ארוכת טווח המעניקה מסגרת תוכנית, מושגית ופרשנית לזיכרון הכלל המשותף ובעקבותיו לזהות לאומית" (חנה יבלונקה, מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003, עמ' 286)
ההצעה שלפניכם מתאימה לפחות לשיעור כפול בנושא. ניתן כמובן לקיים מתוכה רק חלק ממרכיבים.
שיעור מורחב – באתר זה ביחידות הלימוד לכיתה ט'.
פתיחת השיעור: "לזכור ודבר לא לשכוח" ומשפט אייכמן
בלימודנו נעסוק בשאלה זו בעקבות משפט אייכמן והשפעתו העצומה על זיכרון השואה ומקומה במדינת ישראל.
צפו בסרטון הבא המתאר בקצרה את הרקע למשפט אייכמן ומביא את דברי התובע, גדעון האוזנר:
ניתן להסתפק בחלק הראשון – 0-3:10. (ההמשך הוא תיאורו המסכם של האוזנר על המשפט ועל מקומו בישראל באותה תקופה.)