גיליון 1: מדריך למורה

גיליון 1: "עין לציון צופייה"? – "מדינת היהודים" ויהדות העולם

רקע: על עמיות יהודית, ישראל ויהדות העולם

נושא העָמיוּת היהודית הוא חדש יחסית עבור מרבית הישראלים, ועל כן אנו רואים חשיבות רבה בהעלאתו לדיון, וביתר שאת עם התבססותה של ישראל כמדינת העם היהודי (והפיכתה למרכז היהודי הגדול בעולם מאז גלו ישראל מטרצם לפני אלפי שנים) ועם הגיעה לשנתה ה-70.

מהי בכלל "עמיות יהודית"?

זו היא תחושה של שייכות לעם היהודי – תחושה שאינה בגדר הרגשה בלבד, אלא מעוגנת גם בידע ומעוצבת ובאה לידי ביטוי גם במעשים. מכאן, כמובן, שיח אודות עמיות יהודית הוא מניה וביה שיח על זהות, וככזה הוא רלבנטי היום מתמיד – בארץ ומחוצה לה, ובעיקר ברצף שבין יהדות ישראל ויהדות העולם.

צעירים ונערים שעלו לארץ בעליית הנוער לקיבוץ גן שמואל, 1946

שאלת היחסים בין מדינת ישראל לבין יהדות העולם מלווה אותנו במשך שבעים שנות קיומה של מדינת ישראל. הקמת המדינה חוללה שינוי דרמטי בדמוגרפיה של העם היהודי. המדינה הצעירה – שבה היו כ600,000 יהודים - קלטה תוך עשור יותר מ900,000 יהודים. השואה הכחידה את יהודי אירופה וחלקם הגדול מצא את מקומו במדינה הצעירה ורבות מן הקהילות בעולם המוסלמי חוסלו בשנות ה50 עם עליית חבריהן ארצה.

אולם, את העלייה לארץ אין להבין רק כשינוי דמוגרפי – אלא גם כשינוי ערכי רב חשיבות, שנותן את אותותיו גם היום. קיומה של ישראל כמדינה ריבונית נתפס על ידי הציונות כשינוי עצום בהיסטוריה. אלפיים שנות גולה הגיעו לסיומן וכעת על העם היהודי לחזור לארצו. תפיסה זו, מעוררת ויכוחים נוקבים על משמעותה של הציונות, על יהדותם של הבוחרים לגור מחוץ לישראל ועל ערכם של החיים היהודיים בחוץ לארץ.  

בשנה האחרונה חווה מדינת ישראל מתח ויש שיאמרו אף משבר חסר תקדים עם הריכוז היהודי הגדול בצפון אמריקה. כיום ישנם למעשה שני מרכזים כמעט שווים בגדלם לעם היהודי (כשהריכוז היהודי בישראל מעט גדול יותר). שני המרכזים הם סיפור הצלחה חסר תקדים של העם היהודי. במשך 2000 שנה התפללנו לחידוש הריבונות בארץ ישראל ומדינת ישראל הגשימה זאת; במשך כ2000 שנה סבלנו מרדיפות קשות בגולה והתפללנו לשיוויון זכויות אזרחי ואנושי (אמנציפציה) ובצפון אמריקה העם היהודי הגשים זאת. למרות היותם רק 2% מן האוכלוסייה, יהודי ארה"ב משולבים כיום בצמרת של המעצמה העולמית, ארה"ב. כאנקדוטה ניתן לציין שלשני המתמודדים לנשיאות בבחירות האחרונות יש נכדים יהודיים, מבין ארבע מאות האנשים העשירים באמריקה, מאה וארבעים הינם יהודים. כעשרה אחוזים מחברי הקונגרס הינם יהודים. שליש מכותבי התסריטים בהוליווד הינם יהודים, וכארבעים אחוז מקבוצות האן-בי-איי נמצאים בבעלות יהודים). לשני המרכזים אופי שונה מאוד זה מזה, אך שניהם מרכיבים את העם היהודי.

העמוד הפותח בגיליון שלפניכם עוסק אפוא בשאלה כיצד יש להתייחס כציונים ליהדות העולם. אנו ממליצים לפתוח דרכו את הדילמות הנוגעות לשאלות האישיות של התלמידים והקשר שלהם עם בני משפחה וחברים יהודיים בחו"ל, ואת השאלות הלאומיות הנוגעות למשמעות של הקשר בין שני המרכזים לטובת מדינת ישראל ועתיד העם היהודי.

עד כאן בנוגע לדף המקורות שלפניכם. לצדו ניתן ורצוי להרחיב את הדיון על המכנים המשותפים וההבדלים בין יהודי ישראל ויהודי העולם. סוגיית ישראל ויהדות העולם נראית אולי רחוקה במידה מסוימת ממרבית בני הנוער בזמננו וזו הזדמנות יוצאת דופן עבור המחנכים להרחיב את התודעה ואת הזהות היהודית. דיון כן – על מידת האכפתיות שלנו מאחינו בתפוצות:

לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון