מקורות להרחבה

אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן ...

האגדה שלמדנו מזכירה כמובן את הפתגם הידוע ממסכת אבות (ד',כ'):

"אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ."

פתגם זה הינו חלק ממשנה שלמה, שבה מתגלה מחלוקת בין שני חכמים בשאלה, מיהו החכם הגדול יותר, וממי ראוי יותר ללמוד.

רַבִּי יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ (יין חדש, שטרם הבשיל). וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן.

רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ.

לפי רבי יוסי, עדיף ללמוד ממורה זקן (במובן של מבוגר ומנוסה). הדימוי למורה כזה הוא ענבים בשלים ויין ישן, לעומת מורה צעיר המדומה לענבי בוסר ויין חדש (ולא מוכן). לעומתו, רבי יהודה הנשיא (המכונה "רבי" סתם) טוען שהגיל, ושאר סממנים חיצוניים (כגון מראה, מוצא, ייחוס וכד') אינם מלמדים מהי מהותו האמיתית של אותו אדם. המשל המתאים לאדם אינו הענבים בלבד אלא הכד שבו נשמר היין. כד היין מבחוץ אינו מלמד דבר על איכות היין שבתוכו. "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". דווקא אדם צעיר או חסר מעמד עשוי לעתים להפתיע, ולגלות שיש בו יותר ממה שנראה לעין, ואף לעלות על המבוגר. מכאן נודעת חשיבות רבה להימנע משיפוטם של בני אדם על בסיס רושם חיצוני או ראשוני.