קריטריון זה מתייחס ל:
פרשנות ופענוח הטקסט
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.
איך הגיעו הבנים להגדה?
כולנו מכירים את שיר "ארבעת הבנים" בליל הסדר. ודאי ישנם מי שמוכנים להישבע שארבעת הבנים אכן מוזכרים בתורה. עובדה – זה מופיע בהגדה של פסח, וישנם שם אפילו פסוקים המוכיחים זאת, לא?
אך האמת היא, שהקטע המפורסם מההגדה של פסח הוא בעצם מדרש, וככל מדרש, הוא לומד ויוצר מן הפסוקים דבר חדש, שאינו כתוב בהם במפורש.
אמנם התורה שבה ומצווה על ההורים לספר לבניהם את סיפור יציאת מצרים, אך היא אינה מבחינה בין סוגי הבנים. מצוות "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", שעליה מבוססים ההגדה של פסח וליל הסדר כולו, מתייחסת בפשטות לבן אחד, כללי, אופייני.
לעומת זאת, כפי שנראה, במדרש ארבעת הבנים חז"ל מבחינים בין פסוקים ממקומות שונים ובין הדגשים שבכל פסוק, וכך הם "ממציאים" קריין ודמויות של שחקנים שונים ואף מנוגדים – הלוא הם ארבעת הבנים. לכל סוג בן התאים המדרש שאלה ואף תשובה המתאימה לו. בכך למעשה חז"ל מבטאים את הדרמה האמיתית של החינוך, שאין בה בן אחד ויחיד, אידיאלי כביכול, אלא מגוון עשיר של בנים (ואנו נוסיף – גם בנות) שלכל אחד ואחת מהם יש לפנות בדרך שונה.
ראוי לציין עוד כי ישנה מצווה לעשיית מעשים סמליים ושינויים שונים בליל הסדר, כדי ליצור עניין אצל הילדים כאמצעי להנחלת המסורת הלאה.