נקודות לדיון ולהעמקה
שיחה בחברותא
1. "ההכרזה על ישראל" היתה תגובה רשמית של הקונגרס היהודי העולמי, להקמתה של מדינת ישראל. אף על פי כן, היא מעולם לא הופצה בתרגום לעברית, בין אזרחיה של מדינת ישראל. ניתן לדון עם התלמידים בסיבות המשוערות לכך (זו הייתה תקופת מלחמה בארץ, ובישראל לא היו פנויים לקרוא בעיון ברכות מן התפוצות או לתרגמן לעברית; בישראל החשיבו אז יותר את מי שעלה ארצה ולא את מי שבירך מרחוק; בישראל העדיפו שכינוס תמיכה של הקונגרס במדינה, יתקיים בארץ ולא בשווייץ; אנשי הקונגרס היהודי העולמי לא תרגמו את ברכתם לעברית, כי חשבו שממשלת ישראל תתרגש מעצם הברכה ועל כן תמצא את האנשים הנכונים שיתרגמו אותה וידאגו להפצתה במדינה הצעירה).
2. הקונגרס היהודי העולמי התכנס במונטריי, שווייץ, שבועות אחדים אחרי שקמה מדינת ישראל. ניתן לשאול את התלמידים מדוע, לדעתם, לא התקיים הקונגרס בישראל.
נחום גולדמן
מומלץ לתת לתלמידים שאלת חקר מצומצמת על נחום גולדמן (1895 – 1982), אשר היה הרוח החיה בניסוחה של "ההכרזה על ישראל", קרא אותה בקול בפני הקונגרס ובסיומה הוביל את הקהל בשירת "התקווה". נחום גולדמן, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי, עמד בראשו שנים רבות והיה אישיות ידועה ביותר בישראל בשנות פעילותו הארוכות. אחרי מלחמת ששת הימים מתח ביקורת על המדיניות של ישראל וביקש לקדם מהלכים פוליטיים (לדוגמה, הידברות עם נאצר, אז נשיא מצרים). הכעס שהתעורר כלפיו בשנים אלו בישראל האפיל על תרומתו למפעל הציוני ולעולם היהודי.
שאלת חשיבה מסדר גבוה תהיה: האם נשכח שמו של גולדמן, או שמה הושכח?
דוגמאות לשאלות חקר מצומצמות:
"ניתן להפנות את התלמידים לעמודי מידע מספרו של נחום גולדמן "זכרונות" (ירושלים, 1972).