ההכרזה על ישראל

נקודות לדיון ולהעמקה

שיחה בחברותא

1. "ההכרזה על ישראל" היתה תגובה רשמית של הקונגרס היהודי העולמי, להקמתה של מדינת ישראל. אף על פי כן, היא מעולם לא הופצה בתרגום לעברית, בין אזרחיה של מדינת ישראל. ניתן לדון עם התלמידים בסיבות המשוערות לכך (זו הייתה תקופת מלחמה בארץ, ובישראל לא היו פנויים לקרוא בעיון ברכות מן התפוצות או לתרגמן לעברית; בישראל החשיבו אז יותר את מי שעלה ארצה ולא את מי שבירך מרחוק; בישראל העדיפו שכינוס תמיכה של הקונגרס במדינה, יתקיים בארץ ולא בשווייץ; אנשי הקונגרס היהודי העולמי לא תרגמו את ברכתם לעברית, כי חשבו שממשלת ישראל תתרגש מעצם הברכה ועל כן תמצא את האנשים הנכונים שיתרגמו אותה וידאגו להפצתה במדינה הצעירה).

 

2. הקונגרס היהודי העולמי התכנס במונטריי, שווייץ, שבועות אחדים אחרי שקמה מדינת ישראל. ניתן לשאול את התלמידים מדוע, לדעתם, לא התקיים הקונגרס בישראל.

נחום גולדמן

מומלץ לתת לתלמידים שאלת חקר מצומצמת על נחום גולדמן (1895 – 1982), אשר היה הרוח החיה בניסוחה של "ההכרזה על ישראל", קרא אותה בקול בפני הקונגרס ובסיומה הוביל את הקהל בשירת "התקווה". נחום גולדמן, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי, עמד בראשו שנים רבות והיה אישיות ידועה ביותר בישראל בשנות פעילותו הארוכות. אחרי מלחמת ששת הימים מתח ביקורת על המדיניות של ישראל וביקש לקדם מהלכים פוליטיים (לדוגמה, הידברות עם נאצר, אז נשיא מצרים). הכעס שהתעורר כלפיו בשנים אלו בישראל האפיל על תרומתו למפעל הציוני ולעולם היהודי.

שאלת חשיבה מסדר גבוה תהיה: האם נשכח שמו של גולדמן, או שמה הושכח?

דוגמאות לשאלות חקר מצומצמות:

  1. עובדות יוצאות דופן בתולדות חייו (לדוגמה, הוריו עזבו את עיירתם וישנבה שבבלארוס ונסעו בלעדיו לחפש את מזלם בגרמניה, לכן הם השאירו אותו בהשגחת סביו ודודותיו בשנות חייו הראשונות; בסוף מלחמת העולם הראשונה עדיין היה גולדמן נאמן לגרמניה ופעל למען התעמולה שלה; הוא התחזק כציוני כשהבין שאין לו מקום בתרבות ובחברה הגרמנית; גולדמן היה הרוח החיה בייסודה של האנציקלופדיה יודאיקה; הוא נמלט מן הגסטאפו ברגע האחרון; היה לו מספר גבוה של דרכונים; הייתה לו דירה מפוארת בארץ, אך הוא בחר לא לעלות לישראל; הוא שלט בכמה שפות);
  2.  פרטים על משפחתו (על אמו שדחפה אותו ללמוד, על אביו שעלה ארצה, על רעייתו אליס ושני בניו גידו ומייקל);
  3. תפקידים חשובים שמילא גולדמן בתנועה הציונית (ראש הסניף האמריקאי של הסוכנות היהודית; נשיא ההסתדרות הציונית העולמית) ובעולם היהודי (מייסד וראש ועידת התביעות החומריות מגרמניה; מייסד ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית; נשיא הקונגרס היהודי העולמי ועוד).

"ניתן להפנות את התלמידים לעמודי מידע מספרו של נחום גולדמן "זכרונות" (ירושלים, 1972).

לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון