פתיחת השיעור

מהדוגמאות השונות נוכל להתייחס למשמעות משותפת שהיא: לחפש או לבקש אחרי דבר מה – הן בדרך של שאלה ותביעה והן בדרך של לימוד וחקירה. 

המונחים מדרש ודרשה מתייחסים לשני דברים שונים: זו סוגה (ז'אנר) פרשנית מרכזית ביצירתם של חז"ל בנוגע למקרא, עד כדי כך שניתן לאפיין את כל יצירתם של חז"ל כמדרש. החכם דורש, כלומר לומד ומחפש בעומק הטקסט משמעויות ערכיות ורעיוניות (מדרש אגדה) או מסקנות הלכתיות-מעשיות (מדרש הלכה). נוסף על כך, הדרשה היא מעין נאום מלומד (דברי תורה) של החכם בפני קהל של לומדים. גם כיום ניתן לראות מרצים או רבנים העומדים בפני קהל בבית הכנסת או באולם הרצאות, ודורשים את פרשת השבוע, כלומר: דורשים דרשה בעקבות פסוקי התורה.

מדרש האגדה, מעצם היותו בדרך כלל צמוד לפסוק, משמש פעמים רבות להשלמת פערים במקור המקראי, כלומר, הוא מוסיף פרטים שחסרים במקרא ובכך מסייע להבנת העלילה. לעתים המדרש נועד בפשטות להשיב על קושי כלשהו בפסוק (בלשון הפסוק, בתחביר, בתוכן, בהיגיון הפנימי שלו וכו'). 

המקור שנלמד בשיעור זה הוא דוגמא מובהקת למדרש אגדה על פסוק בתורה.