קריטריון זה מתייחס ל:
שאלות ומשימות אורייניות
העלאת שאלות על הפסוקים בתורה
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
מוצע לפתוח את הלימוד בהתייחסות לפסוקים שבתחילת היחידה (מקור 1) ובבקשה מהתלמידים שיעלו שאלות שונות שהפסוקים מעוררים, כשמבקשים להבין את מצוות סוכה. (כלומר, מה לא ברור ומפורט מספיק בפסוקים.) (ראו לעיל בדוגמאות לשאלות – בסעיף "פרשנות".)
הכרת הפסוקים מהווה בסיס לכל המשך הלימוד. חלק מן השאלות שיועלו בשלב הראשון יהוו בסיס למקורות שנלמד כעת.
מוצעות לפניכם שתי דרכים (שניתן גם לשלב ביניהן):
ניתן ללמוד בכיתה יחד את אחד משני מקורות חז"ל (מדרש ומשנה) שביחידת לימוד זו, או את שניהם ברצף. הרצף ביניהם מציג השתלשלות מן המקרא למדרש (מקור 2) (פרשנות הפסוקים) ומשם אל היישום המעשי במשנה (מקור 3) במקרה גבול (גשם בסוכות).
בלימוד במליאה יש גם יתרון בפתיחה במשנה דווקא (מקור 3) שכן היא מעוררת בעיה שניתן להציג בתחילת הלימוד: מה קורה אם יורד גשם? מה התלמידים חושבים, האם מותר לפי ההלכה לעזוב את הסוכה? מדוע?
מתוך דיון מקדים זה נוכל להעמיק בתשובה ובעקרון המדרשי החוזר בשני המקורות, של תפיסת הסוכה כבית בימי חג הסוכות.
אפשרות אחרת היא לפצל את הכיתה לזוגות או לקבוצות למידה קטנות ('חבורה' =חברותא מורחבת), שילמדו כל אחת את אחד קטע מתוך אחד משני המקורות 2-3 בעזרת שאלות מנחות, כמפורט להלן.
ניתן גם לקיים את החברותא על אחד משני המקורות בלבד, ולדלג על השני, או ללמוד את השני במליאה. (כמו כן, ניתן לשלב את הפסוקים בדפי הלימוד ולכלול גם אותם בחברותא.)