"סֻכָּתִי, הַסֻּכָּה, נֶהֱדֶרֶת יְרֻקָּה"

פרשנות

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ ..." – המקרא כפשוטו

הפסוק כפשוטו (לפי מובנו המילולי הפשוט) מעורר שאלות רבות באשר להבנתו וליישומו. לפניכם שאלות לדוגמא, לפי סדר המלים בפסוק. (ניתן לבקש בדיון עם התלמידים להציע בעצמם שאלות משלהם.)

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת;

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
 

(ויקרא פרק כ"ג, 42-43)

  1. "בַּסֻּכֹּת" – מהי בכלל סוכה? כיצד היא נראית? ממה היא עשויה? כיצד בונים אותה?
  2. "תֵּשְׁבוּ" מה פירוש "תשבו"? האם הכוונה לפעולה הפיזית של ישיבה (על כסא) או ליותר מזה? האם המצווה תלויה גם בתנאי מזג האוויר?
  3. "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל" – מי מחויב במצווה (גברים ונשים, מבוגרים וילדים, וכו')? האם היא מתקיימת רק בארץ ישראל או גם בחוץ-לארץ?
  4. "שִׁבְעַת יָמִים" – האם למשך כל היום? האם גם בלילה?
  5. "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – האם הכוונה שבני ישראל חיו בסוכות דומות במדבר? (הרי נוודים במדבר בדרך כלל אינם חיים בסוכות העשויות מן הצומח, אלא באוהלים. סוכות אופייניות יותר להתיישבות קבע, כשהחקלאים מקימים סוכות שמירה ליד השדות והמטעים שלהם.)
אושפיזין בסוכה ציור של שלום קובושבילי, תפילת חג הסוכות, 1938
לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון