קריטריון זה מתייחס ל:
מי ומה בתרבות יהודית-ישראלית
תיאום ציפיות ומבט על תכנית הלימודים
אמצעי קצה מתוקשבים (מחשב נייד, טאבלט, טלפון)
פתיחה
תרבות יהודית-ישראלית בשבילי
התלמידים יתבקשו לומר מילים שמתקשרות אצלם, אסוציאטיבית, עִם 'יהודית-ישראלית'.
אפשר לרשום את הצעות התלמידים על הלוח או להשתמש בכלי מתוקשב לאיסוף ההיגדים או ליצירת ענן מילים סביב הנושא (כתיבת מילה אחת בכל פעם. אפשר להוסיף יותר מפעם אחת).
(ניתן גם להוסיף "פרובוקציות" של המורה – דברים שלא ממש ברור הקשר שלהם במבט ראשון.)
לאיסוף תשובות אינטראקטיבית ניתן להשתמש, בין השאר בכלי answergarden.ch. יש ליצור את השאלון מראש ואת הקישור אפשר לתת לתלמידים בקוד QR / באתר בית הספר / כקישור.
"תרבות היא אותה שלמות מורכבת של ידע, אמונה, אומנות, מוסר, חוק, מנהגים וכל אותם הכישרונות וההרגלים שהאדם רוכש אותם בהיותו חלק מהחברה." (אדוארד טיילור)
בהקשר היהודי הציג ביאליק בהרצאה ליהודי העיר קובנה באלול תר"ץ (1930) את התרבות היהודית בארץ ישראל (לעומת הגולה) כמתייחסת למלאוּת החיים, וכך טען בין היתר:
וצריך אני להקדים שוב: קודם כל אנו צריכים לקבוע עצמו של המושג "תרבות", כיצד אנו תופסים אותו בחוץ-לארץ והאיך הוא נתפס בארץ, הואיל ובעצמה של תפיסה זו מונח כבר ההבדל כולו ...
יש מספר גדול של מושגים מופשטים, המקבלים במשך הזמנים והדורות, תחת השפעתם של שינויים שונים, תוכן חדש לגמרי. הרבה מושגים ישנם בעולם, שנשארה מהם רק קליפתם החיצונית בלבד, מבלי שיור כל שהוא של תכנם הקודם. למשל: המושג "תורה". מה ראתה האומה במושג זה בדורות הקדמונים וכיצד נתפתח המושג הזה בתקופות המאוחרות? יודעים אנו, כי בראשונה היתה ה"תורה" מושג אוניברסלי, כמעט קוסמי. בספרי "איוב" ו"משלי" – ה"תורה" וה"חכמה" היינו הך, דבר אחד ממש. עד כדי כך נתרחב מושג ה"תורה" ...
בתקופות המאוחרות, בימי הגלות והגיטו, מושג ה"תורה" כבר נתיבש ונצטמק. הוא נצטמצם רק "בד' אמות של ההלכה" בלבד ... מכאן אתה אומר: כשהאדם נעשה תלוש מן הקרקע הכול נעשה אצלו יבש וקרוש. עם, כשהוא נעשה נודד על פני כרכים זרות, הריהו מצטייד, דוגמת אותו חייל, בשעה שהוא יוצא אל המערכה, רק בפרוסת פת חריבה בלבד...
וכך הדין בנוגע למושג "תרבות". בימינו כשיהודי מתחיל חושב על ה"תרבות", מיד הריהו מצמצם את חוגה ואפקה. בעולם הגדול משמשת ה"תרבות" מושג להיקף רחב וכולל מאד. הכל נכנס ל"תרבות"; הכל – לרבות את החומר, ומה-גם הרוח. שם– אם אין חומר אין רוח ואם אין רוח אין חומר. אותה שעה, שהאדם מתחיל מתוך הכרה לשפר, לתקן את חייו, – הרי זה כבר בגדר "תרבות". כל חציבת מעדר וכל חטיבת גרזן – זוהי "תרבות". תקון כף לאכילה ותפירת נעלים – "תרבות" הם. וכל-שכן דרכי חיים, מנהגים ונמוסים, הללו בוודאי שהם "תרבות".
רק המשכיל היהודי מצמצם תיכף את המושג "תרבות" ומעמידו רק על "ד' האמות של ההלכה" – ותהא זו הלכה דתית, הלכה ציונית או הלכה מרכסיסטית. סוף סוף אינה אלא "הלכה" בלבד. יהודי בן-הגלות בעל-כרחו מצמצם מושג זה, הואיל וכל ה"מרחבים" של תרבות-הסביבה אינם משלו. הם הוקמו ונבנו על ידי אחרים. היהודי הוא רק הנהנה, אבל לא היוצר. איננו כאן בעל-בית, רק משרת בלבד. הכלכלה לא שלו היא, הממלכתיות – לא שלו, השפה, הספרות, הכל והכל – לא שלו. הוא משתתף בכל אלו רק בתור מסתגל בלבד. בתשעים וחמשה אחוזים הריהו שותף לתרבות זרה; ולפיכך הריהו גורס ורואה ב"תרבות עברית" רק עניינים יהודים ספיציפיים בלבד. ה"תרבות העברית" בשבילו עניינה רק – למודי היהדות ולא יותר.
לפיכך אותו חידוש, שחדשה ארץ-ישראל במקצוע זה, אין לו באמת שם אחר, אלא "מהפכה". אותה שעה, שהיהודי עולה ל ארץ-ישראל, מיד נעשה אצלו המושג "תרבות" רחב ומקיף עד אין שעור. אותה שעה מקבל אצלו המושג הזה אותו תוכן, שיש לו אצל כל העמים הנורמלים האחרים: כלכלה, חקלאות, תעשיה, מסחר, מלאכה, צורת חיי יום-יום, הכל נעשה אז "תרבות עברית". כל מה שהוא אנושי איננו זר לו שוב. תרבות סתם – אפילו מבלי הוספת הכנוי "עברית" – הריהי בארץ-ישראל מאליה עברית, ממילא ...
למאמר השלם, ראו בפרויקט בן יהודה: תחיית התרבות בארץ-ישראל (אלול, תר"ץ)
תכנית הלימודים ואנחנו
למורה: פעילות לתלמידים בקבוצות. על בסיס מקבץ מושגים מתחומים בתכנית הלימודים לכיתות ז-ח-ט ייעשה מיון לשלושת הצירים המרכזיים בתכנית הלימודים:
פעילות לתלמידים בקבוצות.
למורה: ניתן לגוון באופן ביצוע הפעילות, בהתאם לקבוצת התלמידים.
לתת לתלמידים את שלושת הצירים של התכנית והתלמידים ולבקשם לסווג את המילים לפי הצירים
אפשר (מתאים במיוחד לכיתות בהן אין אמצעי הקרנה של ענן מילים) להכין דף עבודה קבוצתי על בסיס דומה או לעשות את הפעילות כמשחק התאמה.
סיכום:
כל קבוצת תלמידים תציג את שמות התחומים. השמות ייכתבו על הלוח.
המורה יכתוב על הלוח את צירי תכנית הלימודים. תעשה השוואה בין הכותרות לשמות הצירים.
לסיכום, יסביר המורה בקצרה את התחומים העיקריים בהם תתמקד הלמידה בתרבות יהודית-ישראלית במהלך השנה, בהתאם לתכנית הלימודים.
סיכום השיעור (או שיעורי-בית)
הפעילות מזמנת שיח קצר אודות רב-תרבותיות בתוך התרבות היהודית-ישראלית וגם על מסקנות ועדת ביטון, תוך הבהרה שבמהלך השנה יהא עיסוק בחומרים שהם "מכנה משותף" וגם נגיעות ממזרח וממערב.
מתוך שיח על "תרבויות שונות" ניתן יהא לצאת לנושא הבא בלוח השנה היהודי דרך מנהגים שונים הקשורים לחג.