קריטריון זה מתייחס ל:
אוצר מילים
זהות ותרבות קשורות גם באוצר מילים אופייני. הפעילות הבאה מעלה אוצר מילים המתקשר לתלמידי הכיתה עם זהותם היהודית, הישראלית וכמובן הכלל-אנושית.
הפעילות הבאה מתאימה גם לכיתות היסוד, ומשלבת עבודה פרטנית, עבודה בחברותא (זוגות) או בקבוצות קטנות (כ-4 בקבוצה) עם פעילות ושיחה במליאה.
ניתן לקיים את הפעילויות הללו כפתיח כללי לשנת הלימודים, וגם כפעילות מקדימה בנושא מסויים (למשל: חגי תשרי, לוח השנה בכלל וכד').
מהלך השיעור
נציג לפני התלמידים רשימת מונחים, ביטויים ומושגים מתוך התרבות היהודית-ישראלית והכלל אנושית, ונבקש מהם (בחברותא) למיין אותם לקבוצות (לפי מכנים משותפים שהם מוצאים). כגון: סמילים, אישים, ביטויים, מועדים וחגים, ספרים, מקומות, שירים, אומנות, אהבת הארץ, מנהגים, שפה, ערכים, פתגמים וכדומה.
את הפריטים השונים נוכל להכין מראש ולהציג ככרטיסיות שעליהן מילים, תמונות וכד'. כל זוג תלמידים יקבל עשרה 10-12 פריטים וימיינו אותם. (ניתן אפילו להביא חפצים וכד'.)
אפשרות נוספת היא שהתלמידים יכינו את הכרטיסיות מראש (4-6 כרטיסיות מכל תלמיד), ובכיתה נערבב אותן ונחלק כאמור לעיל. הכרטיסים ישקפו דברים בעלי משמעות בעיניהם, או שיש להם מקום במשפחה, בחברה וכד'.
ניתן להגיע לפריטים יחד בפעילות משחקית, למשל – במשחק מילים לפי א"ב. בכל פעם שולפים אות, ותלמידים צריכים להציע מילים המתקשרות לזהותם המתחילים באותה אות (באופן פתוח לפי קטגוריות נתונות: מקום, שיר וכולי...). המילים ילכו ויצטברו, נערב אותן, ונוכל לקיים אתן את הפעילות שהוצעה לעיל ופעילויות נוספות.
באיסוף התשובות במליאה נבחן אילו קבוצות מיון הוצעו, וכיצד מוינו הפריטים השונים (שעשויים כמובן להתאים לדרכי מיון שונות, למשל: חנוכייה היא חפץ, אבל גם סמל, וקשורה גם ללוח השנה, לטקס וכד'). כמו כן, נשאל מהם הפרטים שאליהם יש זיקה מיוחדת ומדוע.
משחק אחר: ניתן לשלוף באקראי מתוך הערימה כרטיס אחד בכל פעם, שתלמיד (או קבוצה) יציגו כפנטומימה, והאחרים יתבקשו לזהות. ניתן לנסות ולזהות את הפרט גם באמצעות סדרת שאלות (עד 20) של קבוצה לקבוצה.
דגל, סמל המדינה, כיפה, טלית, ספר תנ"ך, שיר של ביאליק (או יוצר אחר), ציור של נחום גוטמן (נופי ת"א או הארץ) (או צייר אחר), תמונות של דמויות כגון: משה רבינו, הרמב"ם, הרצל, בן גוריון, תמונות מתקופת החלוצים או מאירועי המדינה, הקריקטורה של שרוליק (דוש), תפילה, בית כנסת, המנון התקווה, שיר על ארץ ישראל, צילום של ירושלים, הכותל, פיוט מוכר (כגון "אדון עולם" או "לכה דודי"), תמונות וביטויים הקשורים לחגי ישראל כגון: סימני חג ראש השנה, שופר, "לשנה טובה תיכתבו ותחתמו", סופגניות וכו', קידוש ליל שבת (תלמידים רבים מכירים את הנוסח מן הבית), פמוטים, נשיא המדינה, מפת הארץ, טיול, מנורה, מטבעות ישראליים, פלאפון, אגדת חז"ל מוכרת (כגון חוני המעגל), דף תלמוד, הגדה של פסח, טבעת נישואין, כוס ששוברים בחתונה, עליה מאתיופיה, שבעת המינים (חיטה, תאנה וכו'), תפילת "שמע ישראל", טקס בר/בת-מצווה, תמונה או שם של זמר ידוע, סוכה, "ואהבת לרעך כמוך", שמשון, דוד, תפילת הגשם, ערבות הדדית, סובלנות, "אם אין אני לי, מי לי?", "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחבריך" ...