"וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה"

           'כמה טוב שבאתם הביתה'           
מחבקים את החטופות והחטופים השבים ואת משפחותיהם

[...]

לָלֶכֶת שְׁבִי אַחֲרַיִךְ,

לִנְשֹׁם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹרֵב,

לַחֲלֹם אוֹתָךְ מוּל שָׁמַיִךְ,

לִכְאֹב אוֹתָךְ וְשׁוּב לְהִתְאַהֵב.

           לָשֵׂאת חֲלוֹם מִבֶּטֶן, מִדּוֹרוֹת,

           לִשְׁאֹל בַּאֲבִיבַיִךְ נֶחָמָה,

           לִחְיוֹת עַל פְּנֵי וּבְתוֹכֵי הָאֲדָמָה

           הַנּוֹרָאָה וְהַיָּפָה הַזֹּאת.

                     עִם עֶרֶב הֵד קוֹלֵנוּ יַעֲלֶה,

                     מִבֹּקֶר יוֹם אֵלֵינוּ הוּא יָבוֹא

                     וּפִדְיוֹנֵנוּ יֵרָאֶה עַד בּוֹא עַרְבּוֹ,

                     מָתַי סֻכַּת שְׁלוֹמְךָ עָלֵינוּ תִּגָּלֶה.

          ("ללכת שבי אחרייך", מלים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש, שירה: אילנית)