קריטריון זה מתייחס ל:
לומדים אלף-בית
(הערה: פעילות זו מוצעת ביחידות לימוד בתחילת השנה בכיתות א'-ג', כחלק מתהליך רכישת הנקריאה והכתיבה. תוכלו לבצעה באחת מהכיתות, או לחזור עליה בדרגות משתנות של מורכבות לאורך השנים.)
לפניכם דפים מתוך הספר 'אלף בית' שיצא בברלין בשנת 1923, הציורים מאת זאב רבן, החרוזים – לֶוִין קִיפְּנִיס. (עותקים מקוריים של הספר הם נדירים יחסית, ונמכרים בחנויות ובבתי מכירות מיוחדים; הוא נדפס מחדש על ידי הוצאת מודן בשנת 1985.)
נספר בכיתה בקצרה על הספר ומטרתו (לימוד העברית לילדים בעולם היהודי, כחלק חשוב בהנחלת העברית ובהפצת הציונות לדור הצעיר בראשית המאה ה-20).
על היצירה
מחבר החרוזים הוא סופר ופזמונאי הילדים ידוע, לֶוִין קִיפְּנִיס. בשנים שלפני הוצאת הספר היה קיפניס שותף להקמת הוצאת "ספרייה קטנה לילדים" ביפו, ובה ראו אור סיפוריו הראשונים לילדי הגן. בתום מלחמת העולם הראשונה שב לירושלים לפי הזמנת "בצלאל" על מנת להמשיך ולכתוב ולערוך תכנים לילדי הגן, ואז הוציא את 'גננו' – כתב העת הראשון בארץ ישראל לגננת העברייה. לאחר לימודים בגרמניה שב ארצה ב-1923, והחל ללמד בבית מדרש למורים וגננות לוינסקי, ובאותה שנה כאמור יצא הספר "אלף בית" – פרי של שיתוף הפעולה עם 'בצלאל'.
הספר יצא לאור בברלין שבגרמניה בעקבות יוזמת הקהילה היהודית שם להדפיס ספרים עבריים לילדי הגולה ללימוד השפה העברית ולשימורה.
הספר אויר בידי זאב רבן, מראשוני המורים ב"בצלאל", צייר את האותיות והדימויים, וההוצאה לאור "הספר" הדפיסה את הספר באיכות הגבוהה ביותר (הספר נחשב לאחת מפסגות המו"לות העברית המוקדמת). הספר נועד כאמור לילדי מערכת החינוך היהודית באירופה, והכותבים הארץ-ישראליים ניצלו זאת כדי לשלב בו מסרים ציוניים של עלייה לארץ.
מעניין שבשנה שאחרי פרסום הספר נישא קיפניס, וכעבור זמן קצר נולד בראשון-לציון בנו הבכור, שי, שוודאי נהנה גם הוא ללמוד את הא"ב בספר שהוציא אביו.