קריטריון זה מתייחס ל:
רציונל לחודש תקומה הגבורה ב'תרבות יהודית-ישראלית'
אחרי הפסח אנו נכנסים לחודש של מועדים לאומיים וממלכתיים שנוסדו עם קום המדינה ואחריה, והשנה - תשפ"ד - יצוין חודש זה כולו במערכת החינוך כחודש תקומה וגבורה.
חודש זה - זרועים בו ימי ציון מטלטלים ורבי-משמעות, מדי שנה, רובם מאז הקמתה של מדינת ישראל; ובשנה זו - תשפ"ד, יצוין החודש ביתר-שאת, כאשר תקומת המדינה נדרשת ומתפרשת מחדש, בלב דואב ושותת דם, ויחד עם זאת, במבט מלא ציפייה, אמונה ותקווה.
בראשיתו של החודש מצוין יום הזיכרון לשואה ולגבורה (כ"ז בניסן); בהמשכו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה (ד' באייר) ויום העצמאות (ה' באייר), ובחתימתו - יום ירושלים (כ"ח באייר). יש ערך לראייה והנכחה של הסיפור השלם העולה מתוך ימי הציון השונים.
יום ירושלים חל בדיוק חודש אחרי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ומהלך החודש כולו נושא בחובו את המתח והתנועה המיוחלת, כלשון התפילה העתיקה למען "אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה…", לצאת
חודש התקומה והגבורה תשפ"ד יסתיים ביום האחדות שיצוין בבתי הספר ביום ראשון, ג' בסיוון, 9/6/24, ממש לקראת חג השבועות.
במסגרת חודש זה השנה, הציפיה היא שכל תחומי הדעת העוסקים בזהות ושייכות יקדישו סדרת שיעורים מותאמת דרך נושאים שונים מתוך תכניות הלימודים, כשימי הזיכרון והחג הלאומיים מהווים נקודות שיא בתהליך מתמשך ורציף של למידה משמעותית סביבם ולקראתם.
בחודש זה יצוינו ימי הלאום בהתאם ללוח השנה ובד בבד יוקדש מקום ייחודי לציון אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. חודש זה יהווה רצף חינוכי השוזר מגוון ערכים חברתיים, אישיים, קהילתיים ולאומיים, הנעים בין שמחה לעצב, בין שואה לגבורה, בין שבר לתקומה.
שנת תשפ"ד תיחרט בזיכרון הקולקטיבי כשנה כואבת ובד בבד כשנה מכוננת. שנה שבה בצל היגון, העצב והשכול בלטו ערכים של סולידריות, התנדבות, נתינה, אהבת הארץ, רעות ושייכות, ואותם נרצה להעלות על נס בחודש זה.
בחודש זה נתמקד בבתי הספר בארבע אבני דרך שמאפשרות ומצמיחות את התקומה; אבני-דרך שאפיינו בצורות שונות את ההיסטוריה והתרבות שלנו מאז ומעולם, ובאות לביטוי מובהק גם בדרכנו החדשה-ישנה היום:
כאמור, מדובר במהלך חוצה תחומי-דעת ומרחבי עשיה בבית הספר, ומטבע הדברים חשוב שתרבות יהודית-ישראלית תקבל מקום מרכזי ואף מוביל במהלך כולו.
הקישורים מובילים למבחר עשיר ומוער של יחידות לימוד באתר תרבות יהודית-ישראלית (לפי כיתות, וכמובן תוך אפשרות להתאמה) ולחומרי העשרה נוספים, שאנו ממליצים לכם לעשות בהם שימוש בכיתותיכם בחודש זה.
רציונל למהלך החודש
החודש מתחיל באפילה גדולה. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, אולי האירוע הקשה בתולדות עם ישראל. בשואה היה העם היהודי נטול ארץ משלו, תלוי בחסדי אומות זרות, שרבות מהן שמחו על ההזדמנות 'להיפטר' מהיהודים, וסייעו לנאצים במפעל המוות שלהם. העם היה מפוזר, ללא יכולת לעזור לאלה ממנו הנתונים בצרה. זהו גם יום זיכרון לגבורה – שהתבטאה במרידות כמו בגטו ורשה ובמקומות נוספים; בלוחמת הפרטיזנים, בהשתתפות במסגרת צבאות אחרים. גבורה הייתה גם ביכולת לשמור על צלם אנוש. להאמין ולקוות. להישאר איכפתי למישהו אחר, לתת פרוסת לחם לאדם אחר. כמו שאמר הרבי מפיאסצנה, שנרצח בשואה: 'הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר'.
בשואה וגם במהלכה יהודים חתרו לסיים את הגלות. ואכן, מיד לאחר השואה עלו לארץ מאות אלפים מן הניצולים, ועם הקמת המדינה - העלייה האדירה של יהודים מארצות האיסלאם. אולם לפני חגיגות העצמאות אנחנו עוצרים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. עוצרים כדי לשים לב למחיר שהם שילמו, שאנחנו כחברה משלמים על הזכות לחיות כעם עצמאי בארצו ובמדינתו.