קריטריון זה מתייחס ל:
פרשנות
חג השבועות בתורה
על חג השבועות נאמר בתורה:
וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; וְחַג הָאָסִיף, תְּקוּפַת, הַשָּׁנָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ... רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ ...
החג נחגג שבעה שבועות אחרי חג הפסח (בסוף סְפִירַת הָעֹמֶר( בתקופת קציר החיטים (תבואה זו נשארת בשדה לייבוש עד סוכות, חג האסיף, אז היא נשמרת באסמים לחודשי החורף). מן החיטה החדשה אף נאפה לחם חדש, שמביאים ממנו קרבן בחג השבועות (קרבן "שתי הלחם").
אווירת ימי הקציר (והמצוות החברתיות הנלוות אליו, לפי התורה, כגון: לקט, שכחה ופאה) שורה גם על מגילת רות, שלפי המסורת קוראים אותה בחג השבועות. רות הנכרייה מלקטת מן התבואה בשדותיו של בועז, ובועז אף נוטה לה חסד מיוחד – חסד שהוא מסממני המגילה כולה.
וַתֹּאמֶר: אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים, אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים; וַתָּבוֹא וַתַּעֲמוֹד, מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד-עַתָּה, זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת, מְעָט. וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל-רוּת: הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר, וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה; וְכֹה תִדְבָּקִין עִם-נַעֲרֹתָי. ט עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר-יִקְצֹרוּן, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן. הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים, לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ; וְצָמִת, וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים, וְשָׁתִית, מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים. וַתִּפֹּל, עַל-פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה ׁׁ.