פרשנות הטקסט ופיתוח הנושא

מהלך הסיפור פשוט לכאורה, ולכן עיקר עיוננו יהיה בניתוח הרעיון המרכזי שלו מהיבטים שונים, וניסיון להתחקות אחרי מקורותיו. בשאלות האורייניות שבמערך השיעור להלן נתייחס לא רק לסיפור אלא גם לחלק מן המקורות הנלווים שלהלן.

ניתוח הסיפור

מבחינת העלילה, הנכד מבטא את התפיסה הרווחת שלפיה, קללה הנאמרת לאדם רובצת עליו, רודפת אותו ומכתימה אותו. הסיפור אינו שולל לחלוטין אופציה זו, אלא מוסיף לה רובד נוסף, שמיוצג בדברי הסבא, ר' כלפון הכהן. לשיטתו, לא המקולל הוא העיקר אלא המקלל – וההשפעה המזיקה שיש לקללה על נפשו שלו. מקרה המבחן לקביעה מפתיעה זו הוא כאשר ברור שה'מקולל' אינו באמת בר-שיח, הוא אינו שומע ואינו מבין שקיללו אותו – הוא תרנגול... במקרה כזה, הפרמטר היחיד (לכאורה) להתבוננות באירוע הוא מנקודת מבטו של המקלל – הילד שמרוב כעסו לא שלט בעצמו, ניבל את פיו וקילל את התרנגול.

בעיבוד הקל שערכנו לנוסח הסיפור (בהשוואה למובא באתר חכימא) התאמנו אותו יותר לסרטון האנימציה שמלווה אותו, וחילקנו אותו לתמונות שיקלו על לימודו בכיתה.

בסיפור נוכל לזהות שלוש תמונות:

• המקרה והדילמה: התרנגול עשה דבר מה שגרם לילד לרדוף אחריו כדי לתופסו, אך ללא הצלחה.
• התנהגות הנכד (הכרעתו בדילמה): הילד כועס, מנבל את פיו מרוב כעס, ומקלל את התרנגול.
• ביקורת הסבא ר' כלפון הכהן (בשיחה בין השניים): הקללה פוגעת במקלל לא פחות ואולי יותר מאשר במקולל.

כל אחת מהתמונות מאפשרת לימוד והעמקה בפני עצמה, כפי שנעשה להלן בשאלות.

נקרא כל שלב בנפרד, ובכל שלב נוכל לברר עם התלמידים את דעתם על ההתרחשות, מבלי שידעו את המשך הסיפור. לשם כך עדיף לא לקרוא בשלב זה את הסיפור מתוך יחידת הלימוד אלא לספרו בעל-פה. יש להניח שעד שנגיע לדברי הרב כלפון, התלמידים עשויים להזדהות עם דרכו של הנכד, וכך גם יודגש החידוש בעמדת הסבא.

רק כשנשלים את הסיפור במלואו נמליץ להקרין את הסרטון השלם, ולקרוא את הסיפור ברצף.