כוחן של מילים ומחשבות, רעות וטובות

פרשנות הטקסט ופיתוח הנושא

מהלך הסיפור פשוט לכאורה, ולכן עיקר עיוננו יהיה בניתוח הרעיון המרכזי שלו מהיבטים שונים, וניסיון להתחקות אחרי מקורותיו. בשאלות האורייניות שבמערך השיעור להלן נתייחס לא רק לסיפור אלא גם לחלק מן המקורות הנלווים שלהלן.

ניתוח הסיפור

מבחינת העלילה, הנכד מבטא את התפיסה הרווחת שלפיה, קללה הנאמרת לאדם רובצת עליו, רודפת אותו ומכתימה אותו. הסיפור אינו שולל לחלוטין אופציה זו, אלא מוסיף לה רובד נוסף, שמיוצג בדברי הסבא, ר' כלפון הכהן. לשיטתו, לא המקולל הוא העיקר אלא המקלל – וההשפעה המזיקה שיש לקללה על נפשו שלו. מקרה המבחן לקביעה מפתיעה זו הוא כאשר ברור שה'מקולל' אינו באמת בר-שיח, הוא אינו שומע ואינו מבין שקיללו אותו – הוא תרנגול... במקרה כזה, הפרמטר היחיד (לכאורה) להתבוננות באירוע הוא מנקודת מבטו של המקלל – הילד שמרוב כעסו לא שלט בעצמו, ניבל את פיו וקילל את התרנגול.

בעיבוד הקל שערכנו לנוסח הסיפור (בהשוואה למובא באתר חכימא) התאמנו אותו יותר לסרטון האנימציה שמלווה אותו, וחילקנו אותו לתמונות שיקלו על לימודו בכיתה.

בסיפור נוכל לזהות שלוש תמונות:

  • המקרה והדילמה: התרנגול עשה דבר מה שגרם לילד לרדוף אחריו כדי לתופסו, אך ללא הצלחה.
  • התנהגות הנכד (הכרעתו בדילמה): הילד כועס, מנבל את פיו מרוב כעס, ומקלל את התרנגול.
  • ביקורת הסבא ר' כלפון הכהן (בשיחה בין השניים): הקללה פוגעת במקלל לא פחות ואולי יותר מאשר במקולל.

כל אחת מהתמונות מאפשרת לימוד והעמקה בפני עצמה, כפי שנעשה להלן בשאלות.

נקרא כל שלב בנפרד, ובכל שלב נוכל לברר עם התלמידים את דעתם על ההתרחשות, מבלי שידעו את המשך הסיפור. לשם כך עדיף לא לקרוא בשלב זה את הסיפור מתוך יחידת הלימוד אלא לספרו בעל-פה. יש להניח שעד שנגיע לדברי הרב כלפון, התלמידים עשויים להזדהות עם דרכו של הנכד, וכך גם יודגש החידוש בעמדת הסבא.

רק כשנשלים את הסיפור במלואו נמליץ להקרין את הסרטון השלם, ולקרוא את הסיפור ברצף.

מלים ותמונת עולם... כיתוב ניאון על בניין של חברה באתונה, 2018

זו הזדמנות לעמוד על הערך החשוב של 'תורת חיים', כלומר 'תורה' או 'הגות' שאינה צומחת מתוך לימודי עיוני תיאורטי (מופשט) בלבד, אלא מתוך סיטואציות חיים ממשיות. סיפור זה – בדומה לרבות מאגדות חז"ל, וכן לספרות החסידית ולספרות העממית בכללה – הוא חלק חשוב במורשת היהודית (והעולמית), ומביא בפנינו חכמה מיוחדת ועמוקה המעוגנת בחיי היום-יום ולא (רק) בעולמם של מלומדים ומיוחסים.

חוקרי ספרות עממית עמדו על המאפיינים והערכים הייחודיים של ספרות זו, ששורשיה כבר בספרות חז"ל. כך למשל נמצא בהם תיאורים מחיי היום-יום ונקודות מבט אישיות ביותר – "שום פרט אנושי אינו זעיר מדי או נחות מדי" מכדי להיכלל במכלול הגדול של יצירה זו. מקומות ההתרחשות נעים "ממרום שמי השמים ועד לסמטאות השוק ואף למטה מהן", ולצד ההקשרים הממסדיים והסמכותיים (כמו בית המדרש) נמצא התרחשויות בחיק המשפחה, בעולם המסחר, בפרהסיה העירונית. בשונה מהמרחב הממסדי מקומות אלו מצמיחים כמעט רק חכמה ושיח שבעל-פה, מתוך עצם החיים ורקמתם המורכבת. (ראו למשל בספרה של פרופ' גלית חזן-רוקם, "רקמת חיים", ת"א 1996, בפרק הראשון, משם גם המובאות שבפסקה). סיפורנו מייצג היטב ספרות כזו, הנולדת מתוך החיים, בסיטואציה יום-יומית כל כך (אפשר להחליף בקלות את קללת התרנגול בקללה של נהגים בכביש...), ובמפגש האישי והישיר שבין סב ונכדו. 

לרשימה
קריטריון זה מתייחס ל:
רמת הביצוע
שדה חובה
1234
לפתיחת
המחוון