קריטריון זה מתייחס ל:
לדיון והעמקה
מוצעים לפניכם שני טקסטים להרחבה והעמקה, שאפשר לייעד אותם גם לשכבות גיל שונות.
הפנים – לפנים: על נקימה ונטירה
הדיון על "פנים לפנים" ו"לב אל לב" עשוי להתקשר להתנהגויות שונות שיש בהן מידה של השתקפות הדדית. כך למשל, הביטוי העברי "גמילות חסדים" כולל בתוכו את מרכיב ההדדיות (בחברה של חסד ואכפתיות, אנשים שונים גומלים זה לזה חסד, נותנים זה לזה... כידוע, אפילו מבנה השורש נת"נ מרמז על הדו-כיווניות שבנתינה – הנותן גם מקבל ממעשה הנתינה עצמו, ולהיפך.)
נתייחס כאן גם להדדיות שלילית, ולאופן שבו התורה מתייחסת לכך. לא רבים יודעים שתחילתו של הפסוק שבו מופיעה המצווה הידועה כל כך "ואהבת לרעך כמוך" (שהיא "הכלל הגדול בתורה") עוסקת באיסור מסוים מאוד, שמוצג כביכול כהיפוכה של מצוות האהבה:
נקרין או נכתוב על הלוח את הפסוק מויקרא יט, 18:
לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ,
וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמֹ֑וךָ, אֲנִ֖י ה'׃
נפנה אפוא את תשומת לב התלמידים לחלקו הראשון והפחות מפורסם של הפסוק, ונשאל:
כדי להעמיק בהבנת הפסוק והקשר שבין שני חלקיו, נקרא את דברי מדרש ספרא לספר ויקרא (שמצוטטים בפירוש רש"י על הפסוק).
ספרא - הוא ספר מדרש הלכה תנאי, פירוש לספר ויקרא שנערך במאה השלישית לספירה.
המקור שלפנינו הוא מדרש, שכן הוא דורש – כלומר: מפרש – את פסוקי התורה בצורה המעניקה להם משמעות עמוקה יותר ומאפשרת את הבנתם ואת קיומם הלכה למעשה. לכן מדובר ב"מדרש הלכה".
1. "לֹא תִּקֹּם" – עַד הֵיכָן הוּא כּוֹחָהּ שֶׁל נְקִימָה?
אָמַר לוֹ [רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן]: "הַשְׁאִילֵנִיתֵּן לִי בְּהַשְּׁאָלָה מַגָּלְךָמַגָּל- כְּלִי עֲבוֹדָה הַמְשַׁמֵּשׁ לִקְצִירָה."
וְלֹא הִשְׁאִילוֹ.
לְמָחָר אָמַר לוֹ [שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן]: "הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָקַרְדֹּם - כְּלִי עֲבוֹדָה הַמְשַׁמֵּשׁ לַחֲפִירָה או חטיבת עצים."
אָמַר לוֹ: "אֵינִי מַשְׁאִילְךָ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּ לִי מַגָּלְךָ."
לְכָךְ נֶאֱמַר "לֹא תִּקֹּם".
2. "לֹא תִּטֹּר" – עַד הֵיכָן כֹּחָהּ שֶׁל נְטִירָה?
אָמַר לוֹ [רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן]: "הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ."
וְלֹא הִשְׁאִילוֹ.
לְמָחָר אָמַר לוֹ [שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן]: "הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ".
אָמַר לוֹ: "הֵא =(הֲרֵי )לָךְ! אֵינִי כְּמוֹתְךָ, שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּ לִי קַרְדֻּמְּךָ."
לְכָךְ נֶאֱמַר "לֹא תִּטֹּר".
(ספרא, פרשת קדושים, פרק ד י-יא)