פירוש הפיוט

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה – הקב"ה הוא אל שמעשיו נפלאים ועצומים ומטילים מורא. 

הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה – מצא לנו סליחה. חפש צד חיובי במעשינו, שנהיה ראויים לסליחתך. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה – בזמן הזה שאנו עומדים בו, הוא זמן תפילת נעילה. 

מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים – אנו הקוראים לך בתפילה מעטים במספרנו, עם ישראל הוא עם קטן ונרדף. לְךָ עַיִן נוֹשְׂאִים – מביטים אליך בתחינה שתסלח לנו. 

וּמְסַלְּדִים בְּחִילָה – מְסַלְּדִים – נרתעים לאחור; בְּחִילָה – בפחד; הלשון על פי איוב ו, י: וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה; אנו עומדים בבהלה וברתת. 

שׁוֹפְכִים לְךָ נַפְשָׁם – המתפללים מתחננים אליך מעומק ליבם. ומְחֵה פִּשְׁעָם וְכַחְשַׁם – בקשה מהקב"ה: מחק את החטאים והשקרים שלהם. 

וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה – ומצא, תן להם סליחה על חטאיהם.  

הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָה – היה בשבילם מגן ותומך. וְהַצִּילֵם מִמְּאֵרָה – והצל אותם מקללה של גזרות רעות. 

וְחָתְמֵם – חתום את גזר דינם לטובה. לְהוֹד וּלְגִילָה – לכבוד ולשמחה.  

חוֹן אוֹתָם וְרַחֵם – לחון משמעו להוציא לחופשי. רחם וגאל את עם ישראל מצרותיו.
וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם עֲשֵׂה בָּהֶם פְּלִילָה – הבא למשפט את מי שלוחם בעם ישראל ומציק לו. 

זְכֹר צִדְקַת אֲבִיהֶם – פניה לקב"ה שייזכר במעשי אבות האומה הצדיקים, ובזכותם ימחל לחטאי העם. וְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם כְּקֶדֶם וּתְחִלָּה – וגאל את העם שישוב לארץ ישראל ויחזור לימים הקדומים שבהם ישב לבטח על אדמתו. 

קְרָא נָּא שְׁנַת רָצוֹן – הכרז על שנה של רצון טוב. וְהָשֵׁב שְׁאַר הַצֹּאן – והשב לארץ ישראל את הנשאר מעם ישראל, שנמשל לעדר צאן. 

לְאָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה – כך כונו במקרא ירושלים (יהודה) ושומרון (ישראל). פנייה לאל שיחזיר את שבטי יהודה וישראל מהגלות אל ארצם. 

תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת – ברכה לקהל שיזכה לאריכות ימים. הַבָּנִים וְהָאָבוֹת – כולם יזכו לאריכות ימים, המבוגרים והצעירים. 

בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה – בשמחה. 

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל - פניה למלאך מיכאל, הממונה לשמור ולהגן על ישראל לאליהו הנביא, העתיד לבשר את הגאולה ולמלאך גבריאל, אחד ממלאכי השרת.

בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאֻלָּה – הכריזו על בוא הגאולה.