קריטריון זה מתייחס ל:
מדריך למורה
פתיחת שיעור
כל דפי העבודה מופיעים גם בדף ביחידה לתלמידים.
נשאל את התלמידים:
האם אתם מכירים נשים בתנ"ך שדרשו/ביקשו/הביעו דעה יוצאת דופן?
ומה הייתה התגובה לדבריהן? מה היה היחס אליהן?
נפנה את התלמידים לדף עבודה: פתיחה – נשים יוזמות בתנ"ך
לאחר מכן נסכם במליאה את משימת הגרירה.
זוהי רשימה חלקית של נשים שביקשו/דרשו/החליטו לעשות בדיוק מה שהן רוצות. חלקם דברים יוצאי דופן. לפעמים כיבדו את רצונן ולפעמים לא. מעניין שאלוהים אמר לאברהם לשמוע בקול שרה, אף שביקשה משהו מאוד בעייתי; כאשר אחשוורוש רצה להתפאר ביופייה של ושתי אשתו, היא לא הייתה מוכנה שיתייחסו אליה כך, (אבל המלך לא קיבל זאת); כאשר רות רוצה להקדיש את חייה למעשי חסד ולדבוק בנעמי, היא זוכה לתהילת עולם.
- האם לדעתכם כיום בנות/נשים מעזות לבקש דרישות יוצאת דופן?
- מהו לדעתכם היחס אליהן ומדוע?
בימינו נשים מעזות הרבה יותר לדרוש את אשר מגיע להן, ויש יותר הכרה ביכולותיהן ובצורך בשוויון זכויות בין נשים וגברים. נעשים שינויים רבים, אולם, בחברה הישראלית עדיין קיים פער בין זכויות נשים וגברים, וזאת כיוון שעדיין אין הכרה מוחלטת של כלל החברה הישראלית בכך שלנשים מגיע בדיוק מה שמגיע לגברים.
-האם שמעתם על נשים כיום אשר מבקשות לשנות דברים עבור נשים?
ניתן לספר על מרב מיכאלי שהינה חברת כנסת ואשת תקשורת המקפידה לדבר בלשון זכר ונקבה, בפנייה לרבים ולרבות. לטענתה, השפה העברית מבכרת את לשון הפנייה ברבים (זכר) גם בציבורים שיש בהם נשים, ויש בכך משום ביטוי להדרתן. על כן היא עצמה נוקטת בלשון רבות, כדי לתקן את העיוות.
ישנן עמותות שונות הפועלות לשוויון זכויות נשים בתחומים שונים. בהמשך הלימוד נכיר חלק מהן.
היום נקרא מדרש של אישה מודרנית, הילה אונא, המסבירה מהי נקודת המבט של הגברים כלפי נשים בתנ"ך ובמדרש ובכתבים היהודיים בכלל. במדרשה היא מפרשת את היחס כלפי בקשתן המהפכנית של חמש בנות צלופחד אשר פנו למשה במדבר, בעת שתכננו את חלוקת הנחלות בארץ ישראל, אשר הביאה לשינוי החוק הבסיסי הנוגד את הדרך שבה תפסו זכויות נשים בתקופתן.
הילה אונא עצמה ממשיכה את דרכן של בנות צלופחד ומשמיעה את קולה בכתיבה עם חברותיה שביחד דורשות מדרשים ומפרשות את התורה בחברה שחלק מחבריה אינו מקבל את החידושים והשינויים האלה.
גוף השיעור
התורה מספרת על חמש אחיות שהתאגדו ופנו בבקשה מיוחדת לקבל זכות שלא הייתה קיימת עבור נשים בתקופתן.
נתחקה תחילה אחר הפסוקים במטרה להבין מה ביקשו, מה קיבלו ומה היה היחס אליהן.
א וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂאִים רָאשֵׁי אָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ב וַיֹּאמְרוּ אֶת אֲדֹנִי צִוָּה יְהוָה לָתֵת אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאדֹנִי צֻוָּה בַיהוָה לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו. ג וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ...
ה וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי יְהוָה לֵאמֹר כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים. ו זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים. ז וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ח וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו. ט וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
י כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד. יא וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים.
לאחר שה' נענה לבקשת בנות צלופחד ונחקק חוק שבנות יתומות אשר אין להן אח, זכאיות לרשת את אביהן, פונים ראשי האבות למשפחת גלעד משבט מנשה ומביעים את חששם שאם בנות צלופחד (שהן משבט מנשה) יתחתנו עם גברים משבט אחר, הנחלה שלהן תעבור לשבט האחר. אלוהים לא רוצה להפלות את הגברים, ולכן מתקן את החוק שיהיה לטובת הגברים ומגביל את זכותן של הנשים – הבנות היתומות כן ירשו את אביהן, אבל הן לא יכולות להתחתן עם מי שהן רוצות, אלא רק עם גברים משבט שלהן.
נציג את המדרש המרכזי ונקרא אותו בכיתה.
אחר כך נפנה את התלמידים לדף עבודה 1: לטוב בעיניהם.
במליאה נשמע את תשובות התלמידים ונסכם:
החידוש של המדרש הוא ה"תיקון" שהוא עורך בהבנת המילים 'לטוב בעיניהם'. על פי פשט הסיפור, הכוונה היא שבנות צלופחד יוכלו להיות לנשים למי שטוב בעיניהן, אבל הסטייה הלשונית ללשון רבים (בעיניהם) במקום לשון רבות מעוררת תמיהה.
המדרש מסביר שלמרות חוכמתן וגדולתן של בנות צלופחד, בסופו של דבר את ההחלטה מקבלים הגברים על פי מה שנראה בעיניהם, ולא בעיניהן של בנות צלופחד. בכך מודגש חוסר השוויון שממשיך להתקיים גם בסיפור הייחודי של בנות צלופחד.
המדרש אינו מסתפק בזה, אלא ממשיך ודורש את התיקון בהבנת המילים "לטוב בעיניהם": דרישתן של בנות צלופחד לא הייתה טובה רק בעיני הגברים מקבלי ההחלטות בתקופתן, אלא בעיני העם כולו שהכיר את סיפורן ובעיני כל אלה שקוראים אותו עד היום.
נפנה את התלמידים לדף עבודה 2: מדרש ספרי
לאחר מכן נזמין את התלמידים לשתף בתשובות במליאה.
נזמין את התלמידים לערוך משחק תפקידים כאשר הם מציגים דיון בין בנות צלופחד אם לגשת למשה או להימנע מכך. אגב משחק התפקידים, עליהם לשלב את הנימוקים שניסחו בדף העבודה.
לסיכום נשאל:
איזה מידע חדש נוסף לכם בעקבות המדרש והלימוד המשותף?
בדף עבודה 3: הממשיכות של בנות צלופחד בימינו, נקיים לימוד וחקר בקבוצות בשלושה שלבים:
עמותת 5050 לשוויון מספרי בין נשים לגברים בהנהגה.
עמותת מבוי סתום לסיוע למסורבות גט.
סיפורה של אליס מילר שעתרה לבגץ כדי שתוכל להשתתף בקורס טיס.
3. הקבוצות יציגו את התוצר במליאה ונקיים דיון מסכם.